על איזה הימור להמר - סקירה עולמית

עליות באירופה והתחזקות היורו לאחר שראש ממשלת יוון אמר כי ישנה התקדמות בשיחות עם הנושים הפרטיים על החוב היווני וכי הוא "מחויב" להגיע איתם להסכם שיכלול החלפת האג"ח באג"ח ארוכות יותר ולא בפתרון של חדלות פירעון. למעשה מדובר בפתרון טכני שיגרום להם בכל מקרה הפסדים. משקיעי האג"ח של פורטוגל חוששים שהם הבאים בתור. תשואת האג"ח של פורטוגל ל-10 שנים זינקה בשבועיים האחרונים מרמה של 11.9% לרמה של 16%. באיטליה התשואה ל-10 שנים מצליחה לרדת היום שוב מתחת לרמה של 6% (5.96%).
ברקע לשיחות עם יוון, בפסגת האיחוד שהתקיימה אתמול ניסו להתקדם עם הנחת היסודות לאיחוד פיסקלי בגוש. בינתיים הולכים על הרעיון של הטלת קנס בגובה 0.1% מהתמ"ג על מדינות שהגירעונות שלהן יחרגו מהרף המותר (0.5% תוצר בממוצע על פני המחזור הכלכלי, 3% במקסימום בכל שנה). באיטליה למשל המשמעות היא קנס של 2 מיליארד יורו.
כרגע רק צ'כיה ואנגליה לא מוכנות לחתום על ההסכם הזה. להרוג!
מחירי הסחורות מטפסים הבוקר על רקע העלייה החדה מזה שבעה חודשים בתפוקת המפעלים ביפן.

עונת פרסום הדו"חות הכספיים מתנהלת ביציבות. עד כה פרסמו את דו"חותיהן 172 חברות מתוך מדד ה-S&P500 כששני שליש מהן הפתיעו לחיוב. האג"ח האמריקאיות יציבות הבוקר סביב רמה של 1.85% ל-10 שנים.
תשואות האג"ח יורדות – זה לא נגמר עד שזה נגמר
תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב ממשיכות להטל במשקיעים. כמעט כל הכלכלנים חוזים שהתשואות עליהן יעלו בתקופה הקרובה, ל-2.11% ברבעון הנוכחי, 2.23% ב-Q2, 2.4% ב-Q3, 2.59%  ב-Q4 ו-2.75% ב-Q1 2013 (ממוצע תחזיות האנליסטים בבלומברג) ובאופן טבעי עקום התשואות עולה. אלא שבפועל התשואות ממשיכות לרדת כמעט בכל התפתחות, גם במקביל לנתונים כלכליים מפתיעים לטובה, גם כשברקע מגדילים את כמות הכסף, כשהחוב הממשלתי מתרחב, שמחירי הסחורות חזקים, שהדולר נחלש ועוד. נראה שההימור הכי טוב זה פשוט לא להמר נגד האג"ח הממשלתיות בארה"ב, "זה לא נגמר עד שזה נגמר". ועדיין, אם אנחנו צריכים למפות את הגורמים שעשויים בכל זאת לעשות את מה שהם אמורים לעשות ולמשוך את התשואות למעלה (את המחירים למטה), שחלקם אגב תלויים זה בזה נגיד ש:
· התפתחות המשבר באירופה – התפתחות חיובית משמעותית תמשוך את התשואות על נכסים בטוחים כלפי מעלה ובפרט של האג"ח הממשלתיות האמריקאיות.
· דולר – החלשות הדולר תבריח משקיעים מהאג"ח.
· סחורות – עלייה משמעותית במחירי הסחורות תעלה את ציפיות האינפלציה ואיתן את תשואות האג"ח.
· צמיחת הכלכלה – אם ארה"ב תצליח למשוך את עצמה קדימה, שיעור האבטלה ירד בקביעות ושוק הנדל"ן יראה סימני התאוששות, יעלו הציפיות לאינפלציה ולהעלאת ריבית.
· מדיניות הפד – רבים טוענים כי התשואות הארוכות כבר מזמן היו עולות אלמלא הפד היה מתעקש להבטיח שלא יעלה את הריבית עד שנת 2014. בינתיים העיקשות שלו קובעת את התשואות ויכולה להוריד אותן אף יותר.  

"יש דרך מאד קלה לחזור מקזינו עם איזשהו סכום קטן,
לך לשם עם סכום גדול  " – ג'ק יילטון





אג"ח עם תשואה שלילית מובטחת הפכה לסחורה הכי חמה בשוק
בשונה משוק האג"ח הישראלי, בארה"ב האג"ח הצמודות מהוות חלק קטן מאד מסך החוב שעומד על 9.94 טריליון דולר ועדיין הן תופסות עניין רב. אם האג"ח הממשלתית הרגילות היו אפיק השקעה היסטרי אז הצמודות העפילו עליהן. בעשור האחרון משקיע באג"ח ממשלתיות אמריקאיות שאינן צמודות השיג תשואה של 73.4% ואילו משקיע באג"ח צמודות השיג 111.3%. להשוואה מדד ה-S&P500 עלה באותה תקופה רק ב-33% (כולל דיבידנדים).
למרות שכיום מובטחת למשקיעים באג"ח ממשלתיות צמודות בארה"ב תשואה ריאלית שלילית הביקושים אליהן היסטריים. בחודש ינואר הנפיק הממשל האמריקאי אג"ח צמודות בסכום של 15 מיליארד דולר והביקושים אליהן היו הגבוהים ביותר מזה כמעט שנה! גם מי ששונא הימורים והולך על האג"ח הממשלתי האמריקאי צריך בסופו של דבר להמר על האינפלציה. אנחנו אומרים שאם אתה כבר כ"כ סולידי שהלכת על הממשלתיות האמריקאיות, אז כבר לך עד הסוף ותהמר על הצמודות.

"ניחוש אינו עולה ביוקר – חוץ ממקרה שהוא לא נכון "– קונפוציוס

אג"ח קונצרניות חוזרות לעניינים
מדד האג"ח הקונצרני העולמי בדירוג "השקעה" של מריל לינץ עלה בחודש ינואר ב-1.98%, לאחר עליה של 2.02% בדצמבר, העלייה הדו חודשית החדה ביותר מאז אוגוסט 2009, ומדד האג"ח בדירוג "זבל" עלה באותם חודשיים ב-6.2%, העלייה החדה ביותר מאז אוקטובר 2009. ברקע לעליות בולטת התוכנית של הבנק המרכזי באירופה לטיפול בנזילות של המערכת הבנקאית (תוכנית LTRO) והערכות המשקיעים כי זרימת האשראי תימשך. אנחנו מעריכים כי סביבת צמיחה איטית (כמו זו הצפויה בעולם) היא כר טוב להשקעה באג"ח קונצרניות. בצמיחה מהירה יותר כבר עדיף ללכת על המניות ובנמוכה יותר על האג"ח הממשלתיות.   

"המזל לעולם לא נותן, הוא רק מלווה "– פתגם שוודי

מה שקורה ביוון.... נשאר בפורטוגל 
פרמיית הסיכון של פורטוגל זינקה בימים האחרונים בעשרות אחוזים ואיתה התשואה על האג"ח הפורטוגלי. ברקע המשא ומתן עם הנושים הפרטיים של יוון והדרישה מהם לוותר על 50% מהחוב. אומנם האירופאים לא רצו לעורר בהלה בקרב מחזיקי האג"ח של שאר המדינות ואמרו להם שמה שקורה ביוון נשאר ביוון, אבל המשקיעים יודעים שהמצב של פורטוגל דומה מאד למצב ביוון ובחלק מהגורמים אף גרוע ממנו, ולכן הם לא קונים את ההבטחות הללו ומבינים שהם הבאים בתור. האג"ח הפורטוגלי מדורג ע"י S&P בדירוג השקעה "זבל", הצמיחה של פורטוגל שלילית, החוב הפרטי עומד על כ-250% מהתוצר, משמעותית גבוה יותר מהחוב הפרטי ביוון, הבנקים במדינה בצרות הגירעון המסחרי גדול ומעיד על חוסר תחרותיות ותוסיפו על זה מה שאתם רוצים. למזלה של פורטוגל היא צריכה למחזר השנה רק 17 מיליארד יורו והסיוע שהובטח לה צריך להספיק לצרכי המימון שלה עד יוני 2014, אבל לאחר מכן לא ברור מה יהיה איתה. 

לגרות או לא לגרות את אירופה? – תשאלו את הונגריה
מלחמת עולם של ממש בין גישות כלכליות בהקשר של משבר החוב באירופה, מצד אחד כלכלנים קינסיאניים טוענים שאירופה צריכה לפעול במדיניות תמריצים (פיסקאלית מרחיבה) כדי לייצר צמיחה ובכך לצלוח את התקופה הקשה. אחד הכלכלנים הבולטים באידיאולוגיה זו הוא זוכה פרס נובל בכלכלה ג'וסף שטיגליץ. מנגד, כלכלנים אחרים טוענים כי רמות החוב הציבורי לא מאפשרות כיום מדיניות שכזו. וכל ניסיון כזה להגדלת הוצאות יביא לזינוק תשואות שיהפכו את גיוס ההון בשווקים לבלתי אפשרי ולמכת מוות לאותן מדינות.
מדינות אירופה, "בלחץ פיזי מתון" של גרמניה לא ניסו את האפשרות של הגדלת ההוצאות. יתכן מאד שללא הלחץ של גרמניה כמה מהן היו מנסות זאת. אלא שבכל זאת הייתה מדינה אחת שניסתה את ההרחבה הפיסקלית בעת משבר חוב - הונגריה. הונגריה ניסתה להמר על הבריחה ממעגל המוות ע"י הפעלת מדיניות פיסקלית מרחיבה. אלא שהיא נורתה בבריחה, הניסיון כשל בלשון המעטה והנפקות החוב שלה בתחילת ינואר נכשלו. כנועה הונגריה חזרה שפופת מבט לקרן המטבע ואמרה שהיא תעשה כל מה שיגידו לה כדי לקבל אשראי. הפרלמנט ההונגרי התכנס לשנות חוקים שיאפשרו מכות פיסקליות קשות. האג"ח ההונגריות חזרו לטפס ואיתו הזלוטי ושוק המניות המקומי. הונגריה צריכה עכשיו לבצע את העבודה, קיצוץ הוצאות והגדלת הכנסות, שינסו דרך הלוטו.

היום במקרו – שוק הנדל"ן האמריקאי
גם מי שאינו כלכלן יודע שבישראל אם מחירי הבתים נמוכים אז הריבית למשכנתאות גבוהה ולהיפך, אם הריבית למשכנתאות נמוכה מחירי הבתים גבוהים, אנחנו פשוט תמיד מפסידים מאיזשהו כיוון. אבל אצל האמריקאים זה שונה, הריבית למשכנתאות נמצאת בשפל של כל הזמנים ובשפל גם מחירי הנדל"ן. בדיעבד היינו צריכים לחפש ארץ זבת נדל"ן ואשראי ולא ארץ זבת חלב ודבש. מי בכלל צריך כ"כ הרבה דבש? אני לא זוכר בכלל מתי הייתה הפעם האחרונה שאכלתי דבש. למה שאני יאכל דבש? סבתא שלי בעצם אוכלת דבש... טוב, מה זה משנה. כל הפסקה הזאת נכתבה כדי לספר שהיום יפורסמו מחירי הבתים בארה"ב (מדד קייס-שילר). הערכות הן שהם המשיכו לרדת בחודש נובמבר (2011) בחצי אחוז וב-3.3% ביחס לנובמבר 2010. עם זאת, הנקודה החיובית היא שהמחירים מתייצבים. להערכתנו התאוששות שוק הנדל"ן האמריקאי, לכשתתרחש, תהיה מנוע צמיחה משמעותי לכלכלה האמריקאית בפרט ולכלכלת העולם בכלל. עם זאת, יתכן מאד שייקחו כמה שנים עד שזה יקרה, לפחות יש על מה לחלום חוץ מדבש. 

עוד יפורסמו היום בארה"ב מדד אמון הצרכנים שצפוי שעלה ומדדי מנהלי הרכש בשיקגו ובמילווקי. כמו כן, ISM יבצעו התאמת עונתיות למדדים שלהם.

"אתה לא יכול לנצח את הרולטה, אלא אם אתה גונב ממנה כסף" – אלברט איינשטיין

תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי - כלל פיננסים

מחפשים אסטרטגיה...

ירידות הבוקר באירופה והיורו נחלש בעולם בהמתנה להנפקת אג"ח ל-10 שנים של צרפת, היום בסכום של 8 מיליארד אירו. טרם ההנפקה התשואה על האג"ח הצרפתית עלתה בשלוש נקודות בסיס ולאחריו נותרה כמעט ללא שינוי. כעת ממתינים המשקיעים לפרסום מדגם השינוי במספר המועסקים בארה"ב של ADP, נתון שצפוי לשפוך אור על מצב שוק העבודה שם, ולפרסום מדד נהלי הרכש בסקטור השירותים.

אנו מעריכים כי הירידות הבוקר יכולות בקלות להפוך לעליות אם שני האינדיקאטורים הללו יפתיעו לחיוב. זהו פשוט שוק לחזקים.
(קראו על אסטרטגיות השקעה אמיתיות בהמשך)





לקראת עונת הדו"חות לרבעון הרביעי
מאז הכניסה בפועל לרבעון הרביעי (2011) הורידו אנליסטים את תחזיות הרווחים שלהם לרווחי החברות לרבעון הרביעי (ביחס לשנה קודמת). להלן תרשים המתאר זאת, שנבנה ע"י חברת ההשקעות Bespoke למדד ה-S&P500. להמחשה, ב- 30 בספטמבר, היום הראשון של הרבעון, עמדו ממוצע התחזיות על 14.1%, היום הוא כבר סביב ה-6.2%.

מצד אחד אתם בטח מתוסכלים ורואים החמרה, אבל למעשה, אלה כבר חדשות ישנות. דווקא תחזיות רווחים נמוכות מעלות את הסבירות להפתעה של התוצאות בפועל על התחזיות, וזה כבר דבר שהשוק מאד אוהב.

"קנה והחזק" זו לא האסטרטגיה הכי טובה
כתב העת לתכנון פיננסי ביצע מחקר על אסטרטגיית ההשקעה הפופולארית של "קנה והחזק". מהמחקר עולה שלמרות הפופולאריות שלה, קניה והחזקה היא לא אסטרטגיית ההשקעות הטובה ביותר. במקומה הם מציעים אסטרטגיה של קניה ומכירה פעמיים בעשור. מועדי הקניה והמכירה נגזרים מרמת מכפילי הרווח ל-5 שנים (PE5). (גרסה של מכפיל הרווח ל-10 של פרופ 'רוברט שילר מאונ' ייל).
האסטרטגיה:
מתחילים עם תיק של 50% במניות ו-50% אג"ח.
כאשר שוק המניות בחסר, לפי כאשר PE5 יורד ל-10 וחצי או פחות, מגדילים את אחוז ההשקעה במניות ל-60%. כאשר שוק המניות מתומחר ביתר, לפי PE5 מעל 22, יש להפחית את אחוז ההשקעה במניות ל-40%. בכל יתר הזמן חוזרים ליחס של 50%-50%, תיק ניטרלי.

ההיסטוריה מראה כי לרוב נדרשות פעולות של מכירה וקנייה פעמיים בעשור.
החוקרים ציינו כי בעוד האסטרטגיה של "קנה והחזק" בתיק של 50% אג"ח ו- 50%מניות משיגה לאורך זמן תשואה של 8.21% עם יחס שארפ של 0.352 (תשואה ליחידת סיכון), תיקי טקטי של 60% אג"ח ו-40% מניות או להיפך מביא את התשואה הצפויה ל-8.40% ואת יחס שארפ ל- 0.369. ואם הולכים על האסטרטגיה הזאת בצורה אגרסיבית יותר, של 70% או 30% כבר הייתה מתקבלת תשואה של 8.58% עם יחס שארפ של 0.379.

נכון, האסטרטגיה הוסיפה תשואה ובשארפ גבוה יותר, אך מדובר בתוספת ממש קטנה של 25-50 נקודות אחוז לשנה. עם זאת, לאורך שנים התשואה הזאת מצטברת והופכת למשמעותית הרבה יותר. אחת הטענות נגד האסטרטגיה היא כי תוספת תשואה של 0.3% בשנה לא מצדיקה את הסיכון לנוכח חוסר הוודאות הקשורה באימות האסטרטגיה. ועדיין, נראה שמשקיעים מרגישים יותר נוח לדעת שהכסף שלהם נמצא באסטרטגיה כלשהי. סקר שנערך בארה"ב ב-2010 בקרב יועצי השקעות מצא ש-66% מהלקוחות מעדיפים לדעת שההשקעה שלהם מנוהלת באסטרטגיית ניהול השקעות טקטית, בעוד רק 34% העדיפו את האסטרטגיה המסורתית של לקנות ולהחזיק.

לא צריך אסטרטגיית השקעה מתוחכמת, מספיק שתוסיפו סחורות
אסטרטגיית ההשקעות הטקטית שתיארנו בפסקה הקודמת עשויה להוסיף בממוצע 0.3% בשנה. אף אחד לא אומר שזה רע, אבל יש מחקרים אחרים שמצאו דרכים להוסיף תשואה לתיק ההשקעות עם פחות מאמץ.  מחקר שהוזמן על יד  PIMCOמצא כי הוספת סחורות לתיק ההשקעות מוסיף לתשואה הממוצעת לאורך זמן.
וזה עוד מחקר מ-2006, לפני הזינוק במחירי הסחורות...

שוק העבודה בארה"ב – המפתח לצמיחה עולמית
רבים תולים בהתאוששות שוק העבודה האמריקאי את המפתח לצמיחה העולמית. עם כל הכבוד לאירופה ולסין, הצגנו בעבר מחקרים שטוענים שהעולם איננו שטוח, כמו שנוהג להציג אותו תומס פרידמן, אלא היררכי. כלומר, ההשפעה שיש לכלכלה האמריקאית על העולם איננה קשורה רק בגודלה אלא בעיקר בהיררכיות שלה. ולאחר ההקדמה, נמשיך את סיפורינו על שוק העבודה האמריקאי. החדשות האחרונות לגביו הוא שפחות אנשים מחפשים עבודה, תופעה שמיוחסת לפרישה מוקדמת של דור הבייבי בום ולבחירה, בעיקר של נשים, לנצל את תקופת הדשדוש כיום לחזרה ללימודים האקדמאיים עד יעבור זעם. בעיקר יציאות אלה ממעגל מחפשי העבודה הצליחו להוריד את שיעור האבטלה בארה"ב מ-9.1% ל-8.6% בחודש נובמבר. מחר צפוי להתפרסם הנתון לחודש דצמבר שצפוי שיעלה מעט ל-8.7%. בתחום ייצור המשרות החדשות אין הרבה חדש, היום יפורסם מדגם מקדים של ADP שצפוי להראות כי המשק האמריקאי ייצר בדצמבר 178 אלף משרות. הערכות הן כי ייצור של מעל 150 אלף משרות בחודש מובילות לירידת שיעורי האבטלה. בזמן ששיעורי החיסכון של האמריקאים נאכלים וברקע קושי בנטילת אשראי, התאוששות שוק העבודה הוא הדרך העיקרית להנעת הצריכה, המהווה 70% מהכלכלה האמריקאית.
 
מדד מנהלי הרכש- אם אהבתם אותו חכו להיום
מדדי מנהלי הרכש בתעשייה שפורסמו ברחבי העולם השבוע הפתיעו כמעט כולם כלפי מעלה, בלטו המדדים באוסטרליה, בריטניה וארה"ב, שם טיפס מ-52.7 נק' ל-53.9 נק' (נזכיר כי ערך מעל 50 מעיד על התרחבות). מי שאהב אותם, אולי יקבל היום חיזוק ממדד מנהלי הרכש בשירותים. מוקדם יותר פורסם המדד בבריטניה וזינק לשיא של חמישה חודשים, ובארה"ב שיפורסם מאוחר יותר הציפיות גבוהות, לעלייה מרמה של 52 נק' בנוב' ל-53 בדצמבר, זאת בשל עונת חגים טובה בארה"ב שהוציאה כזכור את האמריקאים לטירוף של קניות ע"ח החסכונות שלהם. בינתיים באירופה התוכנית מתקדמת, לא בטוח בכיוון הנכון:

תוכנית החילוץ של אירופה

תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי - כלל פיננסים

יש משהו משעמם באוויר...השקט שלפני הסערה?

ירידות הבוקר באסיה על רקע חוסר שביעות רצון מהתפתחות פתרון המשבר באירופה ומסימני האטה מיפן (סקר בתעשייה), סין (מדד מנהלי רכש מקדים) ודרום קוריאה (מכירות חלשות בחנויות). היורו יציב מעט הבוקר לאחר שאתמול נפל מול הדולר אל מתחת ל-1.3. תשואות האג"ח בכל אירופה כמעט ללא שינוי הבוקר (עולות מעט) זאת בזמן שהתשואות בארה"ב גם כמעט ללא שינוי. (איטליה עשר שנים ב-6.76% וגרמניה ב-1.94%). הנפט מתייצב הבוקר לאחר שאתמול נפל למחיר של 95 דולר לחבית.
היום הזה נראה יציב מידי, יש משהו משעמם באוויר. שקט שלפני הסערה? אני לא פותח פה...

הריקושטים מהפסגה בבריסל ביום שישי העיבו השבוע על השווקים. שתי הנקודות היו:
1.כישלונה של הועידה לשכנע את סוכנויות הדירוג להסיר את איומי הורדות הדירוג למדינות אירופה מסדר היום. ככעת שלושת הסוכנויות, מודיס', פיץ' ו-S&P מאיימות. איומי סוכנויות הדירוג לא מפחידות אותנו מבחינת יציבות החובות. גם אם יורידו את הדירוגים התשואות באירופה לא בהכרח יעלו. הרי המשקיעים לא באמת צריכים סוכנות דירוג שתגיד להם שאג"ח שמניבות 7% בשנתיים היא השקעה בסיכון גבוה. עיקר הבעיה עם הדירוגים הללו הוא שמשתמשים בהם שימוש טכנוקרטי לצורך עניינים כמו הצבת דרישות מהבנקים. יש אפילו טוענים שפערים הגדולים לעיתים בין הדירוג לסיכון האמיתי מיצרים קרקע לסיכון מוסרי של פוליטיקאים.   
2.אי נכונותו של הבנק המרכזי באירופה להודיע כי ירכוש כמויות חריגות של אג"ח ממשלתיות.

המשבר באירופה הוא בסה"כ הסחה מסין?
קיימת תיאוריה שטוענת שכל מהות החיים היא להסיט אותנו מהמחשבה על המוות. כלומר, שאנחנו הולכים לעבודה, לחברים, רואים טלוויזיה, לומדים, משחקים והכל רק כדי להסיט אותנו מלחשוב על המוות. אם כך, אולי גם ההתעסקות במשבר האירופאי היא הסטה או הדחקה של בעיות בסין? האם אני מנסה לרמוז שסין היא כמו המוות? לא אמרתי, סתם אלגוריה. היום פורסם בסין סקר מקדים למדד מנהלי הרכש, שאותת כי התעשייה בסין עשויה להתכווץ זה החודש השני ברציפות. 
לפני כחודש פרסם הבנק העולמי כי סין נמצאת בדרך ל"נחיתה רכה". מה זו "נחיתה רכה"? האם זה אומר ירידה של כמה עשיריות האחוז, של כמה אחוזים? ירידה ל-0%? הרי אמרתם נחיתה לא "הנמכה". בואו נראה, בשנת 2009 העריכו כלכלני סיטי כי "סין צפויה לנחיתה רכה". בפועל קצב הצמיחה האט מ-9.6% (ב-2008) ל-9.2%. לי זו לא נראית נחיתה, אלא אולי במקרה הטוב "כיס אויר" זניח. למעשה, עוד קודם, גם ביולי 2004 העריכו רבים כי "נפתח הסיכוי שהכלכלה הסינית תבצע נחיתה רכה, במשך כמה חודשים". גם אז ה"נחיתה הרכה" לא הייתה כ"כ נחיתה כשקצב הצמיחה האט מ-9.6% ברבעון השני ל-9.1% ברבעון השלישי.
אבל אנשים לא מעניין אותם כמה מה זו נחיתה, הם פשוט לא רוצים להיות על שום דבר שנוחת. ובמיוחד כשהוא נוחת בתוך ערפל. הכלכלה הסינית כולה נראית בתוך ערפל. שנים של צמיחה מטורפת ודיווחים לא פוסקים על "ערי רפאים" ושוק אשראי חוץ בנקאי מעוות, גורמים לרבים להאמין שסין לא הולך בכלל לנחות אלא להתרסק. אבל כבר כל כך הרבה פעמים הספידו אותה, שבאמת צריך להיות אמיץ כדי להמר נגדה.

תרנגול הודו אף פעם לא מציע להקדים את חג המולד – פתגם אירי
סקרים מקדימים של אמון הצרכנים, בניהם של אוניברסיטת מישיגן ביום שישי האחרון, שכנעו את האנליסטים שבתקופת החגים הנוצרים ובראשם חג המולד וערב השנה החדשה, יראו נתוני המכירות עליה משמעותית. אלא שאולי עדיף היה למשקיעים לחכות לחג עצמו. בפועל, נתון המכירות הקמעונאיות שפורסם בארה"ב לפני יומיים אכזב כשעלה רק ב-0.2% לעומת צפי לעליה של 0.6%. קצב העלייה הנמוך ביותר מזה חמישה חודשים. ההסבר לנתון החלש הוא בעיקר בעיות התעסוקה בארה"ב. הערכות הן שנתון המכירות החלש יקשה על הפירמות לעלות מחירים ובכך יאפשר לבנק המרכזי בארה"ב להותיר את הריבית אפסית למשך תקופה ארוכה: 

גוש היורו - נפרדנו כך, כמו לא היה דבר...

היורו מתרסק נמוך מ-1.3 יורו לדולר כשהחשש למימון מדינות באירופה מתרחב: איטליה התקשתה אתמול לגייס חוב כשהנפקת חוב ב-3 מיליארד אירו באג"ח ל-5 שנים נסגרה בתשואה גבוהה של 6.47% וביחס כיסוי נמוך יחסית של פי 1.42 ביקוש על היצע. ביטוח נגד חדלות פירעון של מדינות באירופה (CDS) זינק קרוב לרמות השיא. היום יגיע תורה של ספרד לנסות להנפיק חוב של 3.5 מיליארד יורו. בואו נחזיק לה אצבעות...כי אם המשקיעים לא יקנו, לא בטוח שהבנק המרכזי ימלא את מקומם.

ה-ECB הוא הבנק המרכזי הידידותי ביותר לאירופה?
רבים אומרים ש"חיל האוויר הישראלי הוא צבא הזר הידידותי ביותר לצה"ל". האם באלגוריה גם הבנק המרכזי באירופה הוא הבנק המרכזי הידידותי ביותר לאירופה? למה הוא לא עוזר להן ורוכש אג"ח?  למעשה, הוא אפילו מתחמן אותן: ביום חמישי שעבר, יום לפני הפסגה בבריסל, רמז יו"ר הבנק, מריו, כי אם מדינות אירופה ילכו לקראת איחוד פיסקלי הוא יעזור להן ע"י כך שירכוש אג"ח. אז אמר. לאחר הנחת יסודות לאיחוד פיסקאלי התכחש לרמיזות ונמנע מהכרזה שכזאת. מה שהעיב על סנטימנט המשקיעים.


למעשה, אם מסתכלים על תגובות השוק נראה שהבנק המרכזי בארה"ב אפילו עזר לאירופה יותר מהבנק המרכזי שלהם, כשפתח להם לפני שבוע צינור אשראי דולרי זול יותר (דרך עסקאות SWAP). אבל באופן כללי לא הייתי בונה על זה שארה"ב תעזור יותר מידי לאירופה. ולא רק בגלל מה שאמר אמש ברננקי כי "הבנק הפדרלי אינו מתכוון לסייע בחילוץ אירופה ממשבר החובות או לספק הון לבנקים אירופים". ארה"ב אפילו נהנית בינתיים מבריחת המשקיעים אל האג"ח שלה, מה שמצליח להוריד מעט מסדר היום את נושא תקרת החוב. מה הבעיה בחוב גדול שהריבית עליו שואפת לאפס?
ברקע, המשק האמריקאי עצמו מצליח להסתדר גם בלי אירופה:

היום בארה"ב – מצב התעשייה (ציפיות גבוהות)
בין פרסומי המקרו הבולטים היום בארה"ב יהיו מדד המחירים ליצרן, שצפוי לעלות ב-0.2% לקצב אינפלציה שנתי של 5.8%. עליות המחירים ליצרנים לא עוברות ברובן לצרכנים, מה שמאשפר לבנק המרכזי, הפד, להמשיך עם מדיניות מוניטארית מרחיבה. ועדיין התעשיינים מרגישים נוח להתרחב, מדד הייצור התעשייתי בנובמבר צפוי לעלות ב-0.1% אחרי עלייה של 0.7% באוקטובר. גם אינדיקטורים לגבי היצור התעשייתי בחודש בדצמבר, שיפורסמו היום, צפויים להצביע על המשך מגמת ההתרחבות: מדד ה"אמפייר" צפוי לעלות ל-3 נקודות ומדד ה"פילדלפיה פד" צפוי לעלות מ-3.6 ל-5 נקודות. מעניין שלמרות ההאטה באירופה הביקושים המקומיים בארה"ב חזקים מספיק כדי להחזיק את ארה"ב מעל הבור האירופאי.

במדינה מסודרת בושה להיות עני, במדינת אי סדר בושה להיות עשיר – פתגם סיני (ישראל?)
היום מדד המחירים לצרכן
להערכתנו, מדד נובמבר שיפורסם הערב בשעה 18:30, יעלה ב-0.3%. אנו מעריכים שעיקר העלייה תגיע מסעיף התחבורה, בשל התייקרות מחירי הדלק כנגזרת של מחירי הנפט בעולם. אנו צפויים לראות את ראשית העלייה במחירי הירקות, בהובלת מחיר העגבנייה, עליות שהתעצמו גם בחודש דצמבר. כמו כן, לאחר ירידה בסעיף הדיור בחודש אוקטובר, לראשונה מאז נובמבר 2010, אנו צופים לחזור ולראות התייצבות בסעיף. מחירי החשמל התייקר בחודש נובמבר ב-4.7% ויוסיף למדד עוד כעשירית האחוז. סעיף ההלבשה וההנעלה צפוי לעלות (תחילת עונת החורף) ועלייה צפויה גם במחירי הריהוט והציוד לבית. ציפיות האינפלציה בשוק האג"ח ל-12 חודשים עומדות הבוקר על כ-2%, בזמן שהתחזית שלנו עומדת על 2.3%. בציפיות אינפלציה שכאלה לא נותר הרבה מקום לבנק ישראל להוריד ריבית, אולי עוד הורדה אחת של רבע אחוז, כשהריבית הריאלית הצפויה בישראל עומד על כ-0.75%. סעיף שעשוי למשוך בניין בזמן הקרוב הוא מחירי הנפט, על רקע המתיחות בין חברות הקרטל אופ"ק.

נפט – מתחים בתוך אופ"ק
בתוך קרטל אופ"ק התגבשו שתי קבוצות מדינות המתווכחות על התפוקה היומית הרצויה. ונצואלה, איראן ועיראק מצד אחד דורשות מסעודיה ושאר המדינות, שהעלו תפוקה בתגובה להפסקת הייצור בלוב ועיראק, להפחית את התפוקה בחזרה כעת כשהייצור בעיראק ולוב מתאושש.
ארגון האנרגיה העולמי (ארגון המדינות המייבאות נפט) ניסה להשפיע על החלטת OPEC ויצא בהצהרות הרתעה לפיהן מחיר הנפט עלול להגיע ל-150 דולר ללא תוכניות אסטרטגיות להגברת תפוקה משמעותית בשנים הקרובות. 
כשלון הניסיון להחליט בנוגע לכמות התפוקה של כל מדינה מרמזת על ייצור יתר גם הפעם. זאת יחד עם הורדת תחזית הביקושים לנפט ב-2012  ב-300 אלף חביות ביום, שביצע ארגון האנרגיה העולמי לאור תחזיות הצמיחה העולמית של ה-OECD, ירד אתמול מחיר הנפט אל מתחת ל-95$.


תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי - כלל פיננסים

זה לא המשבר באירופה שויראלי אלא השקר...

המשבר באירופה לא נרגע, התשואות על האג"ח הממשלתיות של ספרד ל-10 שנים מזנקות בצהריים לרמה הגבוהה מ-6.6%, של איטליה שוב מעל 7% וצרפת ל-3.78%. המשקיעים במתח לקראת הנפקות היום של ממשלות ספרד וצרפת. אם להיות כנים, זה עשוי להיות חלון הזדמנויות מבחינתן לגייס בריביות שפויות... יש מדינות שחלון ההזדמנויות הזה כבר נסגר להן.

חברת דירוג האשראי פיץ' הזהירה אמש כי הרעה נוספת במשבר החוב באירופה עלולה להוות איום רציני על דירוג האשראי של הבנקים בארה"ב, למרות שחשיפתם הישירה של הבנקים בארה"ב לשווקים אירופים הנתונים במשבר - יוון, אירלנד, איטליה, פורטוגל וספרד - היא ברמה שעמה הבנקים יוכלו להתמודד. אז לא הבנתי, ההדבקה נמשכת או לא?

זה לא המשבר באירופה שויראלי, זה השקר!
"מדינות אירופה נדבקות במשבר", כל מדינה חשופה לאג"ח של יוון, לאג"ח של פורטוגל וכשאלה נופלות הן מפילות מדינות נוספות, מדינות "תמימות" ואלה מפילות עוד מדינות ועוד מדינות...האומנם? הרי החשופות ביותר ליוון, פורטוגל ואירלנד הן גרמניה וצרפת... זה לא אומר שהסיכון של צרפת לא עלה, אבל השאלה שנשאלת היא האם איטליה וספרד נדבקו או הן הגורם למחלה. זו שאלה מאד חשובה, כי אם הן לא נדבקו אלא גרמו למחלה אז למעשה עוד לא ראינו אף מדינה שבאמת נדבקה, אלא רק הפחדות. זוכרים את מגפת האנטרקס את שפעת העופות, החזירים... הפחד האנושי ממגפות הוא כל כך גדול, אבל ברוב הפעמים אנחנו אולי פרנואיים מידי. אולי מה שנראה כמו הדבקה של משבר הוא למעשה הדבקה של חשיפת השקר של אי תמחור נכון של חובות? אם כך, האם באמת מדינות ה-PIIGS יחנקו עם השקרים שלהן ושאר העולם יישאר "נקי"?:

ארה"ב חומקת מהמשבר באירופה??
בסקירה ביום שלישי, הערכנו שנתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב שיפורסמו מאוחר יותר באותו יום יראו המשך עליה בשל אינדיקטורים קודמים של סקרי אמון צרכנים טובים ואף רמזתי שהסיכוי לעליה במכירות דומה לסיכוי שהשמש תשקע ב-18:40. חבר, אם אפשר לקרוא לו כזה, צחק ואמר שאם גם בתחזית לגבי השקיעה אפספס זה באמת כבר יהיה מביך. אבל לשם שינוי התחזית הצליחה ונתון המכירות הפתיע ובענק. הוא זינק ב-0.5%, מעל הצפי לעליה של 0.3%.
באותו יום הפתיע לטובה גם נתון מנהלי הרכש של הפד לאזור ניו-יורק. אתמול המשיכו נתוני המקרו להפגיז אחד אחרי השני, היצור התעשייתי טיפס ב-0.7% ומדד הקבלנים מ-18 ל-20 נקודות, שניהם מעל לציפיות. בינתיים באירופה המצב ממדיך להתדרדר והבורסות בארה"ב כבר חודש וחצי במגמת עליה (טיפסה עד כה יותר מ-12%). עוד חומקת מהמשבר היא ישראל שצמחה ברבעון השלישי בקצב של 3.4% וצפויה להמשיך לצמוח גם בשנה הבאה בקצב של 3.00%. אומנם לא מדהים, אבל לא רע ביחס למיתון צפוי באירופה. היום יפורסמו בארה"ב בעיקר נתונים של התחלות בניה (ציפיות לירידה), מנהלי רכש לאזור פילדלפיה ואי תשלום משכנתאות.

האם להשתמש ב-ECB כדי לקנות את אירופה?
שר האוצר הצרפתי פותח חזית עם גרמניה, הוא לוחץ עליהם להסכים לשתף את הבנק המרכזי בגוש, ה-ECB, בקרן החילוץ ומעריך שרק כך יהיה ניתן לקים "חומת אש" יציבה. להערכתנו גרמניה לא מסכימה לכך בצדק, כל הפסד שיגרם ל-ECB בעתיד בגלל חדלות פירעון של מדינות יהיה בסופו של דבר בעיקר על חשבונה. מבחינתה יש דרכים אחרות להקים חומת אש ואחת מהן היא תוכנית צנע, הפרטות והעלאות מיסים.

אסטרטגיית השקעה - לפי מידע פנים
תוכנית התחקירים "60 דקות" חשפה ביום ראשון כי חברי קונגרס אמריקאים יכולים לסחור באופן חוקי על סמך מידע פנים שהם מקבלים במסגרת תפקידם. ונתנה דוגמאות של בכירים שהשתמשו במידע פנים כמו הנציג הרפובליקאי ספנסר בקהוס, אשר עומד כיום בראש ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים. בדיקה אחרת הראתה שתיקי ההשקעות של חברי הקונגרס השיגו תשואה שנתית עודפת של 6% על שוקי המניות. לפני שאנחנו כועסים בואו נראה אם גם אנחנו יכולים לעשות מזה כסף. להלן רשימת החברות העיקריות שבהן השקיעו חברי הקונגרס והסנאט ומספר המשקיעים בהן:
ג'נרל אלקטריק (GE)- 75. פרוקטר אנד גמבל (PG)- 62. בנק אוף אמריקה (BAC)- 57. מיקרוסופט (MSFT)- 56. סיסקו (CSCO)- 56. פייזר (PFE)- 51. אינטל (INTC)- 47. וולס פארגו (WFC)- 45. AT&T – 44.
אקסון מובייל (XOM)- 42.

ועכשיו לשאלה הפילוסופית, איך יוכל העולם אי פעם להגיע להישגים בסוגיות הקשורות למימון, בריאות וחינוך כאשר תמיד לכל אחד שמחליט באותם נושאים יש אינטרס כספי?
וזה עוד קורה במדינה שבה ההתערבות של המדינה בכלכלה נמוכה, אני לא רוצה לחשוב בכלל מה קורה במדינות אחרות.

רווחי השיא לא תורגמו למחירי שיא
עונת פרסום הדו"חות הכספיים בוול-סטריט קרובה היום סיומה, כמעט כל החברות דיווחו את תוצאותיהן, מהן עולה כי 75% מהחברות המשיכו לצמוח ברבעון השלישי. בנוסף, 74% הפתיעו לטובה על תחזיות האנליסטים המוקדמות. מדד ה-S&P500 טיפס מאז תחילת עונת הפרסום ב-12.5%, למרות שברקע חלה התדרדרות במשבר החוב הריבוני באירופה.
ואכן, בטווחים הקצרים נמצא לרוב קשר בין רווחי חברה למחיר שלה, אלא שמעבר לטווח הקצר הקשר הזה ניתק.
להמחשה, מהרבעון הראשון של שנת 2000 ועד הרבעון השלישי של 2011 זינק הרווח הממוצע למניה במדד ה-S&P500 ב-87%, אך המדד עצמו השיל באותה תקופה 17.5%. בין השנים 1966-1980 טיפסו רווחי החברות ב-244% ומדד ה-S&P500 עלה אז רק ב-18% ומנגד בין השנים  1980-1994 רווחי החברות עלו ב-112% ומדד ה-S&P500 זינק ב-327%. ההסבר לניתוק הוא בהשפעה של מגמות הרווחים ומהערכות עתידיות לגביהם. אם הרווח הנוכחי לא עוזר לקביעת השקעה לטווח ארוך, מה כן?:

השוק לא זול במונחים של מכפיל הרווח
מתוך כל הדרכים הקיימות לתמחור אטרקטיביות של שוק מניות, נראה שמכפיל הרווח (היחס בין מחיר החברה לרווח השנתי שלה) הוא הפופולארי ביותר. מכפיל הרווח במדד ה-S&P500 עומד היום על 13 ומכפיל הרווח הצפוי על 12.5, מה שמרמז שבתקופה הקרובה שוק המניות עשוי להיות השקעה טובה, ובטח לעומת האלטרנטיבה של אג"ח ממשלתי. אלא שהכלכלן רוברט שילר טוען שהמכפיל בטווח הקצר מטעה, כיוון שהוא נשען על רווחים שנוטים ל"פראות" ולכן מציע להשתמש ברווח הממוצע ההיסטורי ל-10 שנים. בתוך 10 שנים כבר נכללות תקופות של בועה ותקופות של שפל, מה שמציג תמונה אמינה יותר לגבי הרווחים ארוכי הטווח של חברה.
ואכן, בדיקה שעשתה חברת ניהול ההשקעות Sitka Pacific מראה כי מכפיל רווח ל-10 שנים הוא כלי ניבוי טוב לתשואת שוק המניות בטווח הארוך (ראו גרף).

הגרף המתאר את התשואה הריאלית השנתית שהתקבלה למשך 20 שנה מאז שנת 1881 במדד S&P500, מראה שכמעט כל השקעה במניות בתקופה שבה מכפיל הרווח ל-10 שנים בתחילת תקופת ההשקעה היה נמוך מ-10 הבטיחה למשקיע תשואה ריאלית חיובית. לעומתה, כל השקעה בתקופה שבה מכפיל הרווח ל-10 שנים היה גבוה מ-22 הבטיחה הפסד ריאלי ל-20 שנה. בשנת 2000 אגב נרשם שיא של 10 שנים במכפיל הרווח, יחס של 44. אז איפה אנחנו היום? מכפיל הרווח ב-10 השנים האחרונות עומד על 21.3 (נכון לאוקטובר), ומאותת שלמרות הרווחים הגבוהים של החברות כיום, לעומת מחיר המניות, אלה הם לא רווחים שכדאי לסמוך עליהם לתקופה ארוכה.

תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן מאקרו - כלל פיננסים

אנחנו עוד לא בדרך החוצה מהמשבר אלא רק בדרך לדרך החוצה...

המשקיעים היום באמת עשויים מפלדה, גם אם יגידו להם שהירח בדרך להתנגש בכדור הארץ ב-2012, הם יגידו "חפיף, ב-2013 נחזור לצמוח". חשש מספרד? איטליה? צרפת? נו באמת, צריך יותר מזה כדי להפחיד אותם או כדי להוריד עשרות אחוזים משוק המניות. VIX יציב ב-31 נק' ושוק המניות יורד הבוקר עד 1.9%. הנפט יציב 98 דולר והאג"ח האמריקאיות ל-10 שנים על 2.01%.

אנחנו עוד לא בדרך החוצה מהמשבר אלא רק בדרך לדרך החוצה...

אירופה צמחה ב-Q3 ב-0.2%? - מה שהיה, תשכח מזה...

נתוני התמ"ג בגוש האירו שפורסמו הבוקר מראים צמיחה של 0.2% ברבעון השלישי (בהתאם לציפיות). קצב צנוע, אבל זה לפחות צומח. כשהוקם גוש האירו האמונה הייתה שלאחר האיחוד עובדים יוכלו לעבור ממדינה וכך המחזור הכלכלי של המדינות יתאחד (מה שלא קרה ומובטלים מספרד לא עוברים לגרמניה). אלא שמאז עוד הרבה מים זרמו בירקון, כלכלות גרמניה וצרפת המשיכו לצמוח ברבעון השלישי בכחצי אחוז ולעומתן ספרד, פורטוגל והולנד התכווצו.

אבל הנקודה העיקרית היא שכל זה היסטוריה. אינדיקטורים צופי עתיד, כמו מדד מנהלי הרכש ונתוני התעשייה מצביעים כי ברבעון הרביעי כלכלת האירו כבר נמצאת למעשה בתוך מיתון.

הצעת חוק באיטליה: תהיה אסורה שחיתות

לאחר שעיכלנו את תוכנית הצנע האיטלקית בשבוע שעבר, תוכנית שהצליחה להחזיר את התשואות ל-10 שנים לאזור הנוחות של מתחת ל-7%, חוזרים ביומיים האחרונים סימני משבר. אחד כזה הגיע אתמול מהנפקת החוב של איטליה, הנפקה קטנה של 3 מיליארד אירו ל-5 שנים שלא הצליחה למשוך ביקושים גדולים (רק פי 1.5 מהיצע) למרות שנסגרה בתשואה גבוהה של 6.29%. הבוקר תשואת האג"ח ל-10 שנים כבר מטפסת ל-6.85%, ומתקרבת בצעדי ענק שוב לקו ה-7% הבעייתי.

תשואת אגרות החוב האיטלקי מתאימה היום לתשואה שדורשים המשקיעים מאג"ח בדירוג Ba2, שתי רמות מתחת לדרוג "השקעה" ושש רמות מתחת לדרוג האג"ח האיטלקי ע"י סוכנות מודיס'- A2.

חלק מהמבקרים של תוכנית הצנע האיטלקית טוענים שמדינות כמו יוון, פורטוגל ואיטליה רקובות מהיסוד: שחיתות, העדפת מקורבים, העלמות מס, ועדי עובדים, בעיות שאי אפשר לפתור ברגע. נזכיר כי איטליה תידרש למחזר בשנה הבאה חוב בסכום של 420 מיליארד דולר, ועליה לשכנע את המשקיעים שהיא מסוגלת לעמוד בכך.

שבוע עמוס- שני משברי חוב בשבוע אחד

הפעם ספרד

הצמיחה האיטית בספרד (0.2% ב-Q3) מדאיגה את המשקיעים כשהיא תפגע בתקבולי המיסים.

ספרד הנפיקה היום שטרי חוב קצרים לשנה ושנה וחצי בסכום של 3.16 מיליארד אירו, מתוך יעד מקסימום של 3.5 מיליארד אירו. המכרז לשנה נסגר בתשואה של 5.02%, כשלהשוואה בהנפקה הקודמת של אג"ח דומה, ב-18 באוקטובר, התשואה שדרשו המשקיעים עמדה על 3.61%. אז אם המצב הורע מאז, איך זה שמדד מניות ה-S&P500 גבוה היום ב-4.2% מהרמה שלו ב-18 באוקטובר?

הסיבות העיקריות לכך הן כנראה הדו"חות הכספיים הטובים של החברות ונתוני המקרו המעודדים לטובה בארה"ב. האם ארה"ב תוכל להמשיך להתחמק מהמיתון הצפוי באירופה?:

יש רק סיכוי של 50% למיתון בארה"ב, אז לקנות מניות?

אחת מ-12 השלוחות של הפד, זו בסן פרנסיסקו, הוציאה השבוע מחקר ממנו עולה כי "הסיכוי לחזרה למיתון בארה"ב בתחילת 2012 עומד על יותר מ-50%, אך ניהול נכון יהפוך את המיתון לקצר והסכנה תחלוף במהירות ב-2013". האם ביחס לתחזיות היום של השוק (ההפרש בין תשואת רווחי החברות לתשואת האג"ח) מדובר בתרחיש פסימי או אופטימי?

קודם כל נזכיר שמדובר במחקר של אחת משלוחות הפד ולא בתחזית רשמית שלו (שעומדת על צמיחה של 2.7% ב-2012) והיא כנראה זכתה לפרסום עולמי רק בגלל שנתנה כותרת סקסית שמושכת קוראים. למשל, כמה מכם שמעו שאתמול שלוחת הפד בדאלאס דווקא העריכה שהכלכלה האמריקאית "בדרך לצמיחה".

אבל בואו נניח שהמסקנות של המחקר בסן פרנסיסקו הן המדויקות ביותר (לעומת ממוצע תחזיות אנליסטים של 2.2% ב-2012). אם כך אז קיימת גם סבירות של כמעט 50% שלא נראה מיתון בארה"ב וגם אם כן הוא יהיה קצר. בשנת 2009 ארה"ב הייתה במיתון עמוק עם צמיחה שלילית של 3.5%, ועדיין שוק המניות זינק באותה שנה בכמעט 30%. ובכלל, למרות שהמחקר של הפד פורסם השבוע האינדיקטורים שהשתמשו בהם ישנים הרבה יותר מהשמש (במונחי שנות שוק):

מה יותר מהיר, שנות אור או שנות שוק?

למה הבנקים בארה"ב חוזרים לתת אשראי, לא אמרו להם שיש 50% סיכוי למיתון?

לאחר שקצב מתן האשראי בארה"ב התמתן בחודש ספטמבר, זה חזר פתאום לטפס במהירות והבנקים מאיצים את קצב מתן האשראי לחברות זה שישה שבועות ברציפות (לשבוע שהסתיים ב-2 בנובמבר). מה קרה להם, למה הם מחלקים כסף פתאום, הם לא מפחדים שהמשבר באירופה יקרע להם את הפרצוף? מסתבר שכמעט ולא. אומנם המרווח בין הריבית הבינבנקאית (ליבור) לריבית הממשלתית הקצרה (אג"ח ל-3 חודשים) עלתה בחודשים האחרונים, אך היא עדיין נמוכה מחצי אחוז, רמה הנחשבת "שגרתית" (ראו גרף בנספח הגרפי לסקירה) ומעידה גם היא שהבנקים האמריקאים אינם חוששים ממחיקת הון משמעותית וממצוקת נזילות.

אינדיקטורים אלה מורידים מהחשש להדבקה של המשבר החוב הריבוני באירופה את ארה"ב. ובמקביל גם שאר נתוני המקרו המשתפרים בארה"ב, ובניהם מדד אמון הצרכנים, מאותתים שארה"ב כן מתחמקת מהמשבר האירופאי.

מקרו היום – הצרכן האמריקאי צפוי להמשיך לקנות

היום בשעה 15:00 יפורסם נתון המכירות הקמעונאיות בארה"ב שצפוי להראות עליה במכירות בחודש אוקטובר (של 0.3%) ולאחריו תהיה שקיעה של השמש בשעה 16:40 (בחופי תל אביב). חלק גדול מהעלייה במכירות צפוי להגיע ממכירות הרכבים שמחיריהם ירדו. איתות נוסף לשיפור במכירות מגיע גם מסקרי צרכנים חיוביים. הפתעה לטובה תצביע גם היא שכלכלת ארה"ב מקבלת דחיפה מהצרכנים לרבעון האחרון. נזכיר שהצרכן בארה"ב מהווה כ-70% מהכלכלה. עוד יפורסמו היום בארה"ב מדד מנהלי הרכש של הפד לאזור ניו-יורק ולאחריו נתון המלאים בעסקים.

בהמתנה לפרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר

להערכתנו מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, שיפורסם היום בשעה 18:30, עלה ב-0.1%, לעומת ממוצע תחזיות של 0.2%. הסעיפים הבולטים במדד צפויים להערכתנו להיות: ירידה בסעיף פירות וירקות, המשך ירידה במוצרי החלב, התמתנות משמעותית בקצב עליית מחירי הדיור (מורכב בעיקר ממחירי שכ"ד מתחדשים). ועלייה במחירי ההלבשה וההנעלה והדלק. נראה שגם אם המדד יפתיע למעלה בנק ישראל עדיין יהיה נחוש להוריד את הריבית בסוף החודש, לפחות ברבע אחוז, כשהוא ינסה להקים "חומת אש" מסביב למשק הישראלי לנוכח המשבר באירופה, גם אם לנו זה ישרוף קצת.

התנודתיות היא חברה שלנו

אוהבים תנודתיות???? משקיעים לכאורה לא אוהבים תנודתיות, הרי לא סתם מדד התנודתית ה-VIX (volatility index) נקרא גם "מדד הפחד". אבל תנודתיות יכולה לשרת מאד משקיעים כשהיא מאפשרת להשיג רווחים גבוהים גם בשוק שלא עולה לאורך שנים וקל וחומר בשוק שכן עולה. סביבת התנודתיות הגבוהה כיום (31 נק'), היא לא רק מפחידה אלא גם הזדמנות עבור אלה שיודעים לשלוט ברגשות שלהם.



תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי - כלל פיננסים