אם לא צנע באירופה, אז מה כן?

לאחר ירידות אמש במסחר בוול-סטריט, על רקע פרסומו של סקר מקדים לנתוני התעסוקה בארה"ב, הבוקר כבר עולות בורסות אירופה על רקע דו"חות טובים לחברות. אך מה יחזיק את השוק לאחר שעונת הדו"חות תסתיים, אז נישאר רק עם הנתונים החלשים? תשואות האג"ח של צרפת יורדות מתחת ל-3% בהמתנה לבחירות לנשיאות שיתקיימו בה ביום ראשון הקרוב. האם המועמד המוביל לניצחון, פרנסואה הולנד, יממש את תוכניותיו למתן את תוכניות הצנע, והאם זו תהיה תחילתה של התמרדות כלכלית נגד הצנע באירופה. עוד היום, הנפקת אג"ח של ספרד, החלטת ריבית באירופה (אל תצפו ליותר מידי), גל ראשון מנתוני התעסוקה בארה"ב (הגל הגדול יגיע מחר עם פרסום נתוני יצור המשרות והאבטלה) ופרסום מדד מנהלי הרכש בסקטור השירותים. מדד מנהלי רכש דומה שפורסם השבוע ביום שלישי והפתיע למעלה, עדיין מכניס אופטימיות לשווקים.

מזהים בועת היי-טק חדשה? יופי, תקנו!
רבים הפכו לאנליסטים מתוחכמים:
פייסבוק? - לילדים ורווקים... בחיים לא יהיו להם מספיק הכנסות להצדיק 100 מיליארד דולר שווי.
גרופון? - למי יש סבלנות לחפש קופון לכל דבר
אפל? – בלי ג'ובס אין להם סיכוי לעשות עוד פריצת דרך.
אינסטגראם? – נו, באמת... כולה מצלמה
זינגה? - מישהו עוד משחק בזה?
טוויטר? – רק כמה סלבס מתלהבים ומהפכות בעולם הערבי
גוגל? - יישנו את העולם!
לינקדאין? – כמה פעמים כבר נכנסים לזה, פעם בשלוש שנים?
שירות המוסיקה פנדורה? – אפשר לראות ביו-טיוב

תנסו לעשות גוגל על קומבינציות של המילה "בועה" עם טכנולוגיה/היי-טק/אינטרנט בשנה האחרונה ותגלו שהתקשורת גועשת מחששות שבועת הטכנולוגיה של שנת 2000 מתבשלת שוב. אלא שמלבד הסיבה שמעולם בהיסטוריה בועה לא התנפחה בתנאים של חשש כבד ממנה, גם הנתונים הכלכליים מבהירים לנו שתמחור החברות אינו דומה כיום כלל לזה של שנת 2000.
לרובן המוחלט של החברות הטכנולוגיות יש הכנסות ברורות, לעומת בעיקר חלומות בשנת 2000. ניתן לראות זאת בגרף המצורף של מכפיל הרווח (רווחי החברות ביחס למחירי המניות) במדד מניות הטכנולוגיה (נאסד"ק). בשנת 2000, טרם פיצוץ הבועה עמד המכפיל על 194, כלומר שברווחים הקיימים אז היו נדרשים 194 שנה להחזרת ההשקעה. כיום, עומד המכפיל על 17.4, כלומר, ברמת הרווחים הנוכחית ההשקעה תוחזר תוך 17.4 שנה – סביר בהחלט. 

  
אין הכוונה שלא יתכנו בועות מקומיות, חלק מהחברות כן מאופיינות במכפילים גבוהים, חלקן לא הונפקו עדיין ואחרות לא נמצאות בכלל בנאסד"ק. אי אפשר אם כן לשלול שקיימות בועות מקומיות במגזר טק, אך בסבירות גבוהה מאד אין בועה כזאת בסקטור הטכנולוגיה כולו.

"הדור שלנו הוא דור הביניים של ההיסטוריה, ללא מטרה וללא מקום.
אין לנו מלחמה גדולה, אין לנו שפל גדול.... השפל הגדול שלנו הוא חיינו". (מתוך הספר מועדן קרב)

לספרד אין ברירה אלא לפתוח במלחמה נגד בוליביה
נשיא בוליביה הודיע אתמול על הלאמת הנכסים המקומיים של חברת החשמל הספרדית והורה לכוחות חמושים להשתלט על מתקני החברה בבוליביה. זהו עוד שלב בסדרה של הלאמת חברות ספרדיות בדרום אמריקה לאחר שבחודש שעבר הלאימה ממשלת ארגנטינה את אחזקותיה של רפסול הספרדית בחברת הנפט הארגנטינאית YPF.

לרבים מהתאגידים הגדולים בספרד יש חברות בת גדולות באמריקה הלטינית. בניהן טלפוניקה (TEF) ובנקו סנטנדר.
ספרד לא יכולה להרשות לעצמה פגיעה כלכלית שכזאת ובתקופה שברירית כל כך. היא חייבת להגן על השקעותיהן של החברות הספרדיות מעבר לים, אלה שמפרסנות ומביאות אוכל לפיהם של משקי הבית הספרדיים. היא חייבת לעצור את סדרת ההלאמות כבר כעת, אם אפשר ע"י דיפלומטיה ואף להתחיל בחירחורי מלחמה. זכות הקניין היא הבסיס לפעילות הכלכלית וללא שמירה על זכות זו הפעילות הכלכלית אינה יכולה להתקיים. מבחינת ספרד זו צריכה להיות סיבה מאד טובה למלחמה.

"המלחמה הבאה נועדה לשים קץ למלחמות, כמו זאת שקדמה לה" – דיוויד ל.ג'ורג'

מה יהיה בעיתון בעוד חודש?
הנבואה ניתנה לשוטים, אבל לא שהשקעה בדיעבד הייתה יותר מוצלחת...
כיום אנו מעודדים מפרסומי החברות הטובים לרבעון הראשון, הבוקר בסיקור המסחר באירופה למשל מיוחסות העליות לפרסומים הטובים של ב.מ.וו ושל סוסיאט ג'נרל. עונת הדו"חות לחברות מדד ה-S&P500 תמשך עד ל-15 במאי. אבל מה יקרה לאחר מכן? מה אז יתפוס את הכותרות? כשעונת הדו"חות תסתיים כבר יהיה נשיא חדש לצרפת וראש ממשלה חדש ליוון. אלה בטח יספקו לנו כמה כותרות. אנחנו מעריכים שהם יהיו פחות פרו קיצוצים ופחות פרו האיחוד האירופאי, השווקים עשויים לפחד מהם. בארה"ב נתוני המקרו יתקשו עוד יותר להפתיע לחיוב, מה שכבר בא לידי ביטוי בצניחה של כ-4.2% בהזמנות מוצרי בני קיימא בארה"ב ודו"חות חלשים משוק התעסוקה האמריקאים. עוד בארה"ב יעלה כנראה שוב נושא התקציב, המיסים ותקרת החוב ברקע לבחירות. מצד שני, תשומת הלב תחזור לבנקים המרכזיים, שאיפשהו כבר מזמן לא הביאו לנו איזו תוכנית חדשה. אומנם בכירים בבנק הפדרלי של ארה"ב אמרו באחרונה כי הם לא צופים התערבות נוספת של הבנק בשוק, אך בשבוע שעבר אמר נגיד הפד, ברננקי, כי "אנו ממשיכים להיות מוכנים לחלוטין לנקוט בצעדים מאזניים נוספים"... 

"המבקרים את המלחמה בעיראק טענו שהכסף שבוזבז שם היה יכול להביא יותר תועלת בבית. כשג'ורג' בוש שמע על כך הוא הודיע על תוכנית להפציץ את אוהיו" – ג'יי לנו

במיוחד כעת על רקע ההצלחה של פרנסואה הולנד בסיבוב הראשון של הבחירות בצרפת נראה שתוכניות הצנע הולכות לקבל מכה קשה. האם ביטול הצנע הוא מה שאירופה צריכה כדי להתאושש?

אם לא צנע באירופה, אז מה כן?
אנו עומדים כיום אל מול מתקפה קשה נגד תוכניות הצנע באירופה. הטענה העיקרית היא שתוכניות הצנע פוגעות בצמיחה וכך פוגעות ביכולת של המדינות החלשות להתאושש. אאא, שיגדילו הוצאות, יבזבזו עוד כסף וכך יחלצו עצמן ממשבר החובות שלהן... ממש רעיון טוב! רק בואו נראה מי ילווה להם כסף לתוכנית "גאונית" כזאת.
גם אם הכסף יופנה למקומות הקינסיאנים המובהקים כגון סלילת כבישים ורכבות זה לא יעזור להן. הרי אם סלילת כבישים ורכבות היו עוזרות ספרד ויוון כבר היו הראשונות בפריחתן הכלכלית.

ברור שמה שהן צריכות זו קודם כל התייעלות. אני לא מכיר הרבה ממשלות שמצליחות להתייעל בלי שחרב הקיצוצים מונפת מעל צווארן. גם ניסיון לקצץ בסקטור הציבורי והחזרת הכסף למשקי הבית לא יעשה כנראה את העבודה שכן התוצאה תהיה זהה לזאת שקרתה עד כה, התושבים במדינות החלשות, שנהנות ממטבע חזק (יורו), יעדיפו יותר לייבא את הסחורות והשירותים מאשר לרכוש אותם מבית. כלומר, הם יניעו בעיקר את כלכלת גרמניה. לכן מוטב להערכתנו לממשלות החלשות באירופה להתמקד ברפורמות וקיצוצים בסקטור הציבורי יחד עם הפרטות, רק אלה יביאו להתייעלות הכלכלה, כדאות לייצר בהן ולרכוש מהן. רק תוכנית כזאת תביא לאמון המשקיעים, לירידת התשואות וליכולת להמשיך לגלגל את החובות.

מדד התעשייה עדיין מאותת ששוק המניות האמריקאי צריך לעלות
ההתרחבות הצפויה בקרב התעשייניים בארה"ב, כפי שבאה לידי ביטוי במדד מנהלי הרכש בתעשייה (ביום שלישי), מאותתת שיש עוד מקום לעליות בשוק המניות, כך הסיקו בדוייש'ה בנק מניתוח הקשר בין השניים (ומופיע בגרף המצורף). השבוע החולף היה השבוע של סקטור התעשייה שנתונים לגביו פורסמו בכל העולם (ארה"ב, סין ואירופה). למרות נתון חלש שפורסם אתמול באירופה, בארה"ב הוא עלה ביום שלישי ל 54.8 נק' (50 נק' זהו קו פרשת המים בין צמיחה צפויה להתכווצות של סקטור התעשייה).

אמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי - כלל פיננסים


אנחנו עוד לא בדרך החוצה מהמשבר אלא רק בדרך לדרך החוצה...

המשקיעים היום באמת עשויים מפלדה, גם אם יגידו להם שהירח בדרך להתנגש בכדור הארץ ב-2012, הם יגידו "חפיף, ב-2013 נחזור לצמוח". חשש מספרד? איטליה? צרפת? נו באמת, צריך יותר מזה כדי להפחיד אותם או כדי להוריד עשרות אחוזים משוק המניות. VIX יציב ב-31 נק' ושוק המניות יורד הבוקר עד 1.9%. הנפט יציב 98 דולר והאג"ח האמריקאיות ל-10 שנים על 2.01%.

אנחנו עוד לא בדרך החוצה מהמשבר אלא רק בדרך לדרך החוצה...

אירופה צמחה ב-Q3 ב-0.2%? - מה שהיה, תשכח מזה...

נתוני התמ"ג בגוש האירו שפורסמו הבוקר מראים צמיחה של 0.2% ברבעון השלישי (בהתאם לציפיות). קצב צנוע, אבל זה לפחות צומח. כשהוקם גוש האירו האמונה הייתה שלאחר האיחוד עובדים יוכלו לעבור ממדינה וכך המחזור הכלכלי של המדינות יתאחד (מה שלא קרה ומובטלים מספרד לא עוברים לגרמניה). אלא שמאז עוד הרבה מים זרמו בירקון, כלכלות גרמניה וצרפת המשיכו לצמוח ברבעון השלישי בכחצי אחוז ולעומתן ספרד, פורטוגל והולנד התכווצו.

אבל הנקודה העיקרית היא שכל זה היסטוריה. אינדיקטורים צופי עתיד, כמו מדד מנהלי הרכש ונתוני התעשייה מצביעים כי ברבעון הרביעי כלכלת האירו כבר נמצאת למעשה בתוך מיתון.

הצעת חוק באיטליה: תהיה אסורה שחיתות

לאחר שעיכלנו את תוכנית הצנע האיטלקית בשבוע שעבר, תוכנית שהצליחה להחזיר את התשואות ל-10 שנים לאזור הנוחות של מתחת ל-7%, חוזרים ביומיים האחרונים סימני משבר. אחד כזה הגיע אתמול מהנפקת החוב של איטליה, הנפקה קטנה של 3 מיליארד אירו ל-5 שנים שלא הצליחה למשוך ביקושים גדולים (רק פי 1.5 מהיצע) למרות שנסגרה בתשואה גבוהה של 6.29%. הבוקר תשואת האג"ח ל-10 שנים כבר מטפסת ל-6.85%, ומתקרבת בצעדי ענק שוב לקו ה-7% הבעייתי.

תשואת אגרות החוב האיטלקי מתאימה היום לתשואה שדורשים המשקיעים מאג"ח בדירוג Ba2, שתי רמות מתחת לדרוג "השקעה" ושש רמות מתחת לדרוג האג"ח האיטלקי ע"י סוכנות מודיס'- A2.

חלק מהמבקרים של תוכנית הצנע האיטלקית טוענים שמדינות כמו יוון, פורטוגל ואיטליה רקובות מהיסוד: שחיתות, העדפת מקורבים, העלמות מס, ועדי עובדים, בעיות שאי אפשר לפתור ברגע. נזכיר כי איטליה תידרש למחזר בשנה הבאה חוב בסכום של 420 מיליארד דולר, ועליה לשכנע את המשקיעים שהיא מסוגלת לעמוד בכך.

שבוע עמוס- שני משברי חוב בשבוע אחד

הפעם ספרד

הצמיחה האיטית בספרד (0.2% ב-Q3) מדאיגה את המשקיעים כשהיא תפגע בתקבולי המיסים.

ספרד הנפיקה היום שטרי חוב קצרים לשנה ושנה וחצי בסכום של 3.16 מיליארד אירו, מתוך יעד מקסימום של 3.5 מיליארד אירו. המכרז לשנה נסגר בתשואה של 5.02%, כשלהשוואה בהנפקה הקודמת של אג"ח דומה, ב-18 באוקטובר, התשואה שדרשו המשקיעים עמדה על 3.61%. אז אם המצב הורע מאז, איך זה שמדד מניות ה-S&P500 גבוה היום ב-4.2% מהרמה שלו ב-18 באוקטובר?

הסיבות העיקריות לכך הן כנראה הדו"חות הכספיים הטובים של החברות ונתוני המקרו המעודדים לטובה בארה"ב. האם ארה"ב תוכל להמשיך להתחמק מהמיתון הצפוי באירופה?:

יש רק סיכוי של 50% למיתון בארה"ב, אז לקנות מניות?

אחת מ-12 השלוחות של הפד, זו בסן פרנסיסקו, הוציאה השבוע מחקר ממנו עולה כי "הסיכוי לחזרה למיתון בארה"ב בתחילת 2012 עומד על יותר מ-50%, אך ניהול נכון יהפוך את המיתון לקצר והסכנה תחלוף במהירות ב-2013". האם ביחס לתחזיות היום של השוק (ההפרש בין תשואת רווחי החברות לתשואת האג"ח) מדובר בתרחיש פסימי או אופטימי?

קודם כל נזכיר שמדובר במחקר של אחת משלוחות הפד ולא בתחזית רשמית שלו (שעומדת על צמיחה של 2.7% ב-2012) והיא כנראה זכתה לפרסום עולמי רק בגלל שנתנה כותרת סקסית שמושכת קוראים. למשל, כמה מכם שמעו שאתמול שלוחת הפד בדאלאס דווקא העריכה שהכלכלה האמריקאית "בדרך לצמיחה".

אבל בואו נניח שהמסקנות של המחקר בסן פרנסיסקו הן המדויקות ביותר (לעומת ממוצע תחזיות אנליסטים של 2.2% ב-2012). אם כך אז קיימת גם סבירות של כמעט 50% שלא נראה מיתון בארה"ב וגם אם כן הוא יהיה קצר. בשנת 2009 ארה"ב הייתה במיתון עמוק עם צמיחה שלילית של 3.5%, ועדיין שוק המניות זינק באותה שנה בכמעט 30%. ובכלל, למרות שהמחקר של הפד פורסם השבוע האינדיקטורים שהשתמשו בהם ישנים הרבה יותר מהשמש (במונחי שנות שוק):

מה יותר מהיר, שנות אור או שנות שוק?

למה הבנקים בארה"ב חוזרים לתת אשראי, לא אמרו להם שיש 50% סיכוי למיתון?

לאחר שקצב מתן האשראי בארה"ב התמתן בחודש ספטמבר, זה חזר פתאום לטפס במהירות והבנקים מאיצים את קצב מתן האשראי לחברות זה שישה שבועות ברציפות (לשבוע שהסתיים ב-2 בנובמבר). מה קרה להם, למה הם מחלקים כסף פתאום, הם לא מפחדים שהמשבר באירופה יקרע להם את הפרצוף? מסתבר שכמעט ולא. אומנם המרווח בין הריבית הבינבנקאית (ליבור) לריבית הממשלתית הקצרה (אג"ח ל-3 חודשים) עלתה בחודשים האחרונים, אך היא עדיין נמוכה מחצי אחוז, רמה הנחשבת "שגרתית" (ראו גרף בנספח הגרפי לסקירה) ומעידה גם היא שהבנקים האמריקאים אינם חוששים ממחיקת הון משמעותית וממצוקת נזילות.

אינדיקטורים אלה מורידים מהחשש להדבקה של המשבר החוב הריבוני באירופה את ארה"ב. ובמקביל גם שאר נתוני המקרו המשתפרים בארה"ב, ובניהם מדד אמון הצרכנים, מאותתים שארה"ב כן מתחמקת מהמשבר האירופאי.

מקרו היום – הצרכן האמריקאי צפוי להמשיך לקנות

היום בשעה 15:00 יפורסם נתון המכירות הקמעונאיות בארה"ב שצפוי להראות עליה במכירות בחודש אוקטובר (של 0.3%) ולאחריו תהיה שקיעה של השמש בשעה 16:40 (בחופי תל אביב). חלק גדול מהעלייה במכירות צפוי להגיע ממכירות הרכבים שמחיריהם ירדו. איתות נוסף לשיפור במכירות מגיע גם מסקרי צרכנים חיוביים. הפתעה לטובה תצביע גם היא שכלכלת ארה"ב מקבלת דחיפה מהצרכנים לרבעון האחרון. נזכיר שהצרכן בארה"ב מהווה כ-70% מהכלכלה. עוד יפורסמו היום בארה"ב מדד מנהלי הרכש של הפד לאזור ניו-יורק ולאחריו נתון המלאים בעסקים.

בהמתנה לפרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר

להערכתנו מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, שיפורסם היום בשעה 18:30, עלה ב-0.1%, לעומת ממוצע תחזיות של 0.2%. הסעיפים הבולטים במדד צפויים להערכתנו להיות: ירידה בסעיף פירות וירקות, המשך ירידה במוצרי החלב, התמתנות משמעותית בקצב עליית מחירי הדיור (מורכב בעיקר ממחירי שכ"ד מתחדשים). ועלייה במחירי ההלבשה וההנעלה והדלק. נראה שגם אם המדד יפתיע למעלה בנק ישראל עדיין יהיה נחוש להוריד את הריבית בסוף החודש, לפחות ברבע אחוז, כשהוא ינסה להקים "חומת אש" מסביב למשק הישראלי לנוכח המשבר באירופה, גם אם לנו זה ישרוף קצת.

התנודתיות היא חברה שלנו

אוהבים תנודתיות???? משקיעים לכאורה לא אוהבים תנודתיות, הרי לא סתם מדד התנודתית ה-VIX (volatility index) נקרא גם "מדד הפחד". אבל תנודתיות יכולה לשרת מאד משקיעים כשהיא מאפשרת להשיג רווחים גבוהים גם בשוק שלא עולה לאורך שנים וקל וחומר בשוק שכן עולה. סביבת התנודתיות הגבוהה כיום (31 נק'), היא לא רק מפחידה אלא גם הזדמנות עבור אלה שיודעים לשלוט ברגשות שלהם.



תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי - כלל פיננסים