איך שהעולם מסתובב לו - סקירה עולמית יומית

עליות הבוקר בבורסות אירופה, על רקע ציפיות שהפד האמריקאי המתכנס היום יודיע על הרחבה מוניטרית נוספת. באירופה אין חדשות טובות כ"כ, לאיטליה הורידו כצפוי את הדרוג ויוון ממשיכה למכור סיפורים על הזדמנות לשיפור.
הנפט עולה הבוקר ב-1% ותשואות האג"ח האמריקאי ל-10 שנים עולות מעט ל-1.98%. אנו לא מבינים למה המשקיעים אופטימיים לגבי תוכנית הפד, אבל אנחנו שותקים, אומרים תודה ולוקחים.


הפד – דרושים שחקני מונופול או כדורגל
אם אתם זוכרים, בנאום בג'קסון הול בסוף אוגוסט הסביר ברננקי שישיבת הפד הבאה תתארך יומיים (20-21/9), וואו יומיים זה מלא זמן לישיבה, בין השאר כדי לאותת לשוק שיש על מה לדון למרות שידוע שהריבית שם תישאר אפסית לפחות עד אמצע 2013.
אז חברים, היום הזה הגיע. האמת היא שאין באמת צורך ביומיים, או שמחליטים ליישם את "מבצע טוויסט" או שלא. אז מה יקרה היום בדיון? חברי הפד יכנסו לחדר הישיבות, יסגרו את הדלת, ידונו איזה רבע שעה, יסכימו לכאן או לכאן וזהו. ואז? אז הרי אסור להם לצאת (כי אז יתגלה שהם החליטו כבר) אולי הם ישלחו את אחד החברים ה"צעירים" להצמיד אוזן לדלת כדי לשמוע אם יש מישהו בחוץ, אם יהיה שקט הם יחתכו הביתה, אם יהיו אנשים הם יאלצו להישאר בחדר ולהעביר יומיים ב"כאילו" דיון. יש אפשרות שישחקו משחקי קופסה, אולי יאלתרו כדור מניירות התוכנית של 2008.
נזכיר רק שמבצע טוויסט הוא תוכנית למכירת אג"ח קצרות ממאזן הפד והחלפתן באג"ח ארוכות, במטרה לנסות להשטיח את עקום התשואות, מצב שיקל על שוק האשראי הארוך (בין היתר במשכנתאות). עם זאת, ולמרות המאמץ, להערכתנו המבצע מיותר, העקום לא ישתטח בגלל התוכנית וחבל על המאמץ שלהם ושל שחקני הכדורגל. כלכלית אנחנו לא קונים את התוכנית אבל יודעים להעריך כוונה טובה, אולי גם השוק יעריך...    

אג"ח של מלזיה בטוחה יותר מאג"ח AAA של ממשלת צרפת
איך שהעולם מסתובב לו...
סוכנות הדרוג S&P הפחיתה אמש את דרוג האשראי של איטליה, הפחתה ראשונה מזה מ-5 שנים, מרמה של A+ לרמה של A, נמוך מהדרוג של ישראל, שרק לאחרונה הועלה ל A+. מסתבר שהסיכון האזורי של להיות מוקף במצרים, סוריה, לבנון ואירן פחות מסוכן מלהיות מוקף ע"י יוון, פורטוגל וספרד. אבל לא רק סוכנות הדרוג חושבת כך, אלא גם המשקיעים, כשפרמיית הסיכון שנדרשת מאיטליה זינקה ל-488 נב' לעומת 188 נב' בלבד מישראל. לאיטליה לא עזרה הודעה על קיצוץ תקציבי של 54 מיליארד אירו וגם לא רכישות האג"ח שלה ע"י הבנק המרכזי באירופה. זה לא שהמצב של החברות יותר טוב:

מי שלא ינסה לתפוס סכין נופלת אולי לא יפצע אבל לעולם גם לא תהיה לו סכין

ליותר חברות מופחת הדרוג מאשר עולה- זה אומר משהו?
לראשונה מזה שנתיים יותר חברות אמריקאיות עוברות הפחתות דרוג ע"י סוכנות הדרוג S&P מאשר העלאות דרוג. ברבעון האחרון הפחיתה S&P דרוג ל-45 חברות (לא פיננסיות) והעלתה דרוג ל-42. את השוק הנתון לא מפתיע כשהוא דורש כבר תקופה מהחברות תשואות הולכות ועולות ביחס לתשואות הממשלתיות (ניתן לראות גרף מרווחים בארה"ב).
האם יחס העלאות הורדות דרוג מאותת על כך שמרווחי התשואות ימשיכו להיפתח? בדיוק הפוך, הכלכלן הראשי של סוכנות הדירוג מודיס' הסביר לבלומברג כי אם מרווח התשואות יפתח אז יואצו הפחתות הדרוג.

אסור יותר להמר נגד אג"ח מגובה נכסים שמכרת לאחרים
המפקח על שוק ההון בארה"ב אישר אתמול תקנה אשר אוסרת על מישהו שאיגח נכסים (איגוח הוא בכלליות הפיכת דבר מה לנייר-ערך, כדוגמת איגוח שוק המשכנתאות בארה"ב) ומכר את האג"ח, להמר בשנה שלאחר המכירה נגד אותה אג"ח. זהו איננו דבר מובן מאליו שאמריקאים מגבילים חופש של מישהו להמר נגד משהו ובמיוחד שאפשר לצפות מהצד הקונה שיעשה לעצמו בדיקת נאותות, אך משבר 2008, ששורשיו התאפשרו בין השאר מדיסאינפורמציה במוצרי האיגוח הביאו כנראה את האמריקאים להיות מוכנים לוותר על עוד חלק מהחופש.

שני בנקים חשופים ליותר מחצי מהחשיפות של בנקים בגרמניה ליוון
אז מסתבר שיש לנו שני כוכבים, בנק Hypo לנדל"ן ו-WestLB, הם שני בנקים גרמנים שמחזיקים יחד יותר מחצי מהחשיפה הכוללת של בנקים גרמנים ליוון (אחזקה משותפת של כ-10 מיליארד אירו). 

לקוחות יקרים, "אני מצטער על התנודתיות"
ג'ון פולסון, מנהל קרן הגידור הגדולה בעולם, שנחשב לאגדה בעולם ההשקעות לאחר שהצליח לזהות לפני רבים את משבר הנדל"ן בארה"ב, סופג השנה מפלה קשה כשהימר על שוק המניות ונגד שוק האג"ח הממשלתיות, הימור שכמובן לא הצליח. אלא שפולסון למרות שהיה מוכן להכיר בכך שעשה טעות בהימור נגד האג"ח הממשלתיות ("לא הערכתי נכון את יכולתו של הפד לעוות את המחיר שלהן"), הכרה שבעקבותיה אגב חזר להשקיע באג"ח ממשלתיות, לא מוכן (עדיין) להכיר בטעות של ההימור על המניות. הוא פנה השבוע למשקיעים שלו והתנצל, לא על הירידות שספגו בגלל חשיפתם הגדולה למניות, אלא על "התנודתיות הגבוהה" שנאלצו לסבול. כלומר, הוא מאמין שהשקעה במניות לבסוף תוכיח את עצמה, רק עם תנודתיות גבוהה יותר מהצפוי. 

מט"ח - עם כסף לא הולכים למכולת
מדינות רבות מנסות להחליש את מטבעותיהן כדי לעודד את היצוא, יפן מוכרת ינ-ים, פישר קונה מט"ח, סין מגבילה תנועות הון ועוד רבות. הניסיונות להקריב את המטבעות פוגע כמובן בצרכנים שגם מוכנים פחות ופחות להחזיק מזומן ומעדיפים זהב (עם כסף באמת לא תוכלו בסוף ללכת למכולת). אלא שלארה"ב מאד קשה להחליש את הדולר ולמרות ריבית האפס הצפויה ע"י השוק לפחות עד 2014, הוא עדיין יציב יחסית מול מטבעות רבים. אחת הסיבות היא כנראה העובדה שהדולר משמש כמטבע הרזרבות של העולם וכל מי שרוצה להחליש את המטבע שלו קונה דולרים. החוזק היחסי של הדולר משאיר את ארה"ב כמשאבת סחורות ושירותים מהעולם.
היום במאקרו – שוק הנדל"ן בארה"ב
היום יפורסמו בארה"ב נתונים על התחלות בניה ואישורי בניה. אין ספק שהתאוששות התחלות הבניה אם תתרחש פתאום תהיה אחת הבשורות הטובות ביותר מזה כמה שנים, אבל צריך גם להיות ריאליים. מי יבנה בתים שארה"ב מלאה בבתים ריקים? אני יודע שרבים מצפים לנתונים האלה, אבל אין לי מושג למה...


תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי - כלל פיננסים

שוב פעם משכו אותנו? סקירה עולמית יומית

שרי האוצר של גוש היורו שוב בזבזו בורקסים, לא הגיעו למסקנות ואכזבו את המשקיעים. מפתיע אתכם? יוון ממשיכה לשחק את המשוגעת שאסור לעצבן "אני אקפוץ אם לא תביאו לי כסף" , קובעי המדיניות מבינים שהם צריכים לעשות משהו אבל הם כבולים. לפחות הבנקים המרכזיים עדיין מתפקדים ומנסים ליישם לקחים מאסון ליהמן.

הפחד אומנם ירד ביום שישי (מדד ה-VIX על 31 נק'), אבל למניות הזולות יש עוד כמה דרישות לפני שהן חוזרות באופן קבוע לעליות.
אמון הצרכנים של אונ' מישיגן שפורסם ביום שישי היה פחות אבל עוד כואב, כשעלה מ-55.7 נק' ל-57.8, גם משהו.
בישראל פורסם בחמישי מדד המחירים לצרכן שעלה ב-0.5%, לעומת ציפיותינו לעליה של 0.4% ואתמול פורסמה למ"ס את אומדני התוצר בישראל לרבעון השני וב"י את המדד המשולב.

זיכרונותיי משבוע שעבר
ביום שני, במקרה יום לפני הנפקת אג"ח של איטליה, התחילו להתרוצץ בשוק שמועות שסין שוקלת להיענות לבקשת איטליה ולרכוש אג"ח איטלקיות. ביום שלישי, לאחר ההנפקה, כבר התברר שבינתיים זה לא קורה. בהמשך יום שלישי, הגיבו הבנקים בצרפת בביטול לשמועות כי תהיה להם בעיית נזילות, ביום רביעי מודיס' כבר הורידה להם את הדירוג.
בהמשך יום רביעי, מרקל וסרקוזי הצהירו כי הם "משוכנעים שיוון תישאר חלק מגוש האירו", מאוחר יותר הבינו המשקיעים כי גרמניה מתכוננת לחלץ את עצמה ולהציל רק את הבנקים שלה. בחמישי הודיעו הבנקים המרכזים באירופה ובארה"ב כי יתאמו בניהם הזרמת נזילות לבנקים האירופאים אם יקלעו לקשיים וביום שישי נפגשו שרי האוצר בגוש האירו עם שר האוצר האמריקאי (גייטנר). מאוחר יותר התברר שהדבר היחיד שיצא ממנה זה שנעלמו 10 קילו בורקסים ועוד כמה שעות מרקמת הזמן. איזו הפתעה, ואני ציפיתי (לא באמת).
פרס נובל לא מבטיח שתדע מה לעשות
איך לפתור את בעיית האבטלה בארה"ב? שאלה טובה, אבל זה תלוי לאיזה חתן פרס נובל לכלכלה אתם מקשיבים: פול קרוגמן (חקר דפוסי מסחר) למשל וג'וזף שטיגליץ ("מיסוך"- איך סוכן שואב מידע מסוכן אחר) קוראים לבצע תמריץ פיסקלי גדול עוד יותר ולמקד את הוצאות הממשלה על חינוך והשקעה בתשתיות. מנגד, רוברט מונדל (מדיניות מטבע), מיירון שולס (מודל לתמחור אופציות), וריינהרד סלטן (תורת המשחקים) קוראים לקצץ את רמות החוב. כולם כאמור חתני פרסי נובל (כבוד) אבל מה באמת הקשר שלהם לסוגיות שעל הפרק?

המניות זולות (אבל תחזיות הרווחים מפחידות)
רבים (ואני גם בתוכם) מבינים כי העולם בדרך להאטה כלכלית, אבל לא מתעלמים מהשווי הזול של המניות כיום. אם למשל קונים היום חברה ממוצעת במדד ת"א 100 במחיר של 1000 ₪ (לאחר שמחירה נפל ב-24% מהשיא) ואותה אחזקה בחברה צפויה להרוויח השנה 100 שקל, מדובר על תשואה גבוהה ביותר מפי שלוש ממק"מ לשנה (3%). להשוואה, בתחילת ספטמבר 2008, לאחר ירידות דומות במדד ת"א 100, אחזקה של 1000 שקל הייתה צפויה להרוויח רק 62 שקל ובאותו זמן מק"מ לשנה הציע תשואה הרבה יותר גבוהה מזאת של היום, 4.4%, כלומר אז לאחר ירדה של 24% המניות הציעו למשקיעים בהן תשואה של בקושי פי אחד וחצי ממק"מ לשנה. נכון שב-2008 לאחר הירידות של 24% הגיעה נפילת ליהמן ברדרס ומחקה משוק המניות עוד 40%, אבל שוק המניות לפני אותה נפילה נוספת היה יקר במונחים של תשואה אלטרנטיבית ביותר מפי 2 ממחירו כעת. מצד שני, תחזיות הרווח במגמת ירידה ואולי ימשיכו לרדת לחצי מרמת כיום. עוד 10 ימים נגמר הרבעון השלישי ומאז התחיל תחזיות הרווחים כמעט רק יורדים (ראו גרף). מנתונים על מדד מניות ה-S&P ניתן לראות כי צמיחת הרווח ברבעון השלישי (ביחס לשנה שעברה) הייתה צפויה לעמוד בתחילת הרבעון על 17.5% וכעת רק על 13.7%.

רק שקר לבן אחד וזהו...
יוון ממשיכה לירות לעצמה ברגל, האיגודים ביוון מסרבים לשתף פעולה עם גביית המס החדש, המוכסים פתחו בשביתה, הממשלה ממשיכה לזלזל בהסכמי החילוץ והיוונים כרגיל ממשיכים למשוך את פיקדונותיהם מהבנקים. תוסיפו על זה דיווחים מיום שישי כי יוון לא רק עיוותה בזמנו את החובות שלה אלא מעוותת כעת את הגירעון התקציבי שלה כדי לנסות בכל זאת להשיג את המשך הסיוע מהאיחוד האירופי וקרן המטבע. 

מתכוננים לנפילת יוון – למנוע תרחיש נפילת ליהמן
תוכנית הפד, הבנק המרכזי באירופה והבנק המרכזי באנגליה לפתוח קו אשראי לבנקים באירופה  מטרתו לחסן את המערכת הפיננסית מפני התרחיש שהתרחש לאחר קריסת ליהמן ב-2008 אז שוקי האשראי קפאו. הבנקים המרכזיים ילוו דולרים לבנקים המקומיים בפרמיה 1% מעל הריבית הבנקאית כך שמוסדות אלה יוכלו להמשיך במימון פעילות הלקוחות.

יש אמצעים כלכליים אין אמצעים פוליטיים
כל הזמן מתעסקים בשאלה האם נשארה "תחמושת" לבנק הפדרלי (אחרי שהודיע כי יותיר את הריבית על אפס עד לפחות אמצע 2013), או האם נשארה תחמושת פיסקלית לאובאמה אחרי שהגיע לתקרת החוב? אבל יתכן שהשאלה הנכונה היא האם נשארה תחמושת פוליטית בעולם? השיטה הדמוקרטית סינדלה את קובעי המדיניות בכל העולם מלקבל החלטות נדרשות וכואבות שאינן פופולאריות. מרקל בגרמניה מפחדת להעביר סיוע ליוון, אובאמה מפחד לעלות מיסים, בישראל מפחדים מועדי עובדים של חברות ממשלתיות, ממונופולים ומאוכלוסיות מסוימות, ביוון מפחדים לקצץ ולכן זה אולי לא כזה הזוי ש-S&P הפחיתה את דירוג האשראי של ארה"ב בגלל סוגיה פוליטית.
תראו איך אפילו בישראל, למרות שכמעט חצי מיליון בני אדם יצאו לרחובות כדי להגיד לממשלה שיש לה גב, הממשלה יודעת שבפועל לא באמת יש לה ועל כל החלטה לא פופולארית היא עפה מכאן. חסרונות השיטה הדמוקרטית (השיטה הטובה ביותר הידועה) התנגשו עם חסרונות השיטה הקפיטליסטית (השיטה הכלכלית הטובה ביותר הידועה).
האם תידרש הדמוקרטיה בעולם להתקדם ולמצוא דרך שלקובעי המדיניות יהיה סוג של חסינות שתאפשר להם לקבל גם החלטות כואבות?

בישראל הכל טוב – מה אתכם?
הלמ"ס עדכנה אתמול כלפי מעלה את אומדן הצמיחה לרבעון השני מ-3.3% ל-3.5% (בחישוב שנתי).
אומנם מדובר בהאטה בקצב ההתרחבות לעומת הרבעונים הקודמים, אך בהתחשב בעובדה שאנו מתחילים מנקודה גבוהה ולאור ההאטה בעולם, מדובר בהחלט בשיעור צמיחה טוב. עוד מעודדים הם הסעיפים המרכיבים את הנתון: יצוא הסחורות והשירותים התרחבו בקצב שנתי של 6.3% ההוצאה לצריכה פרטית ב-3.2%, ההשקעות בנכסים קבועים ב-9.9% ומדגישים את פוטנציאל הצמיחה העתידי כאשר יתקבלו הפירות מאותן ההשקעות, ההוצאה לצריכה ציבורית התכווצה ב-4.8% ומדגישה שלא מדובר במניפולציה של הגדלת הוצאות הממשלה. גם לגבי העתיד אפשר להיות מעט יותר אופטימיים.
המדד המשולב למצב המשק שמפרסם בנק ישראל עלה בחודש אוגוסט ב-0.3%. ובמקביל, עודכנו רטרואקטיבית שני המדדים הקודמים לחודשים יוני ויולי, לעלייה של 0.3% במקום 0.2%.

היום יפורסם בארה"ב סקר הקבלנים למצב ענף הנדל"ן בארה"ב, צפוי להישאר ללא שינוי על 15 נק' ומחר תתחיל ישיבה בת יומיים של הפד, אשר המשקיעים צופים בסבירות גבוהה שתודיע על תוכנית מוניטרית להמרצת הפעילות הכלכלית.


תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן מאקרו ראשי - כלל פיננסים

היום שאחרי יוון - סקירה יומית

המשך ירידות הבוקר בבורסות אירופה, על רקע שעון החול האוזל ביוון ובהמתנה להנפקת אג"ח היום ע"י ממשלת איטליה. אם אתמול בערב דיבורים על פניה של איטליה לסין בבקשה שתרכוש אג"ח יווניות (ראו הרחבה) עוד הצליחה לעלות את בורסות וול-סטריט, היום היא כבר נתפסת כאיתות על מצוקה גם של איטליה (אוי לא). המילה "חדלות פירעון" עלתה על מרכז השולחן והיא עכשיו המנה העיקרית מה שגוש האירו מבשל. למרות שקנצלרית גרמניה, מרקל, אמרה היום שיוון תפורק באופן מבוקר, היא גרמה דחפה לפרוק לא מבוקר (שתחשוב בפעם הבאה). האמת שלא ברור לאן יש לבורסה ביוון עוד לרדת, היא איבדה 84% מהשיא, ואפילו אם ימכרו את חומרי הניקוי של החברות אפשר לקבל יותר (ראו הרחבה). המשקיעים והתושבים עוזבים את יוון ומתרכזים במה יעשו הלאה בחיים (ראו הרחבה). לא ברור כבר מה זה סולידי, הכל מתנדנד... (ראו הרחבה)

ניסו ללחוץ על יוון לבצע קיצוצים, דחפו אותה לקצה ואופס... היא נפלה:
כלכלת יוון בטוטאל לוסט- גרמניה רוצה לפרק אותה בעדינות
התמ"ג היווני התכווץ בקצב שנתי של 7.3 אחוז בשלושת החודשים עד יוני, לאחר 8.1 ברבעון הקודם, הביקושים המקומיים חלשים מאד, יצוא אינו סביר כשהמטבע לא יכול להיחלש והמיסים עולים כדי להשיג עוד מימון לממשלה הקורסת, הגירעון ב-2011 צפוי לעמוד על 8.5%-9% האבטלה אומנם ירדה מעט בחודש יוני לרמה של 16.0 אחוז, אך זו מיוחסת למשרות העונתיות הזמניות בסקטור התיירות. והיא עדיין קרובה לשיא 16.6 אחוז.

הכסף בקופה היוונית מספיק לה על פי הערכות לחודש אחד אחרון וגם זה אם מישהו לא יגזול אותו (לא חסרים). גם אם הממשלה כן תצליח ליישם את הפחתת המשכורות בסקטור הציבורי לחודש אחד ולגבות את המס החדש המתוכנן על ההון, היא רק דוחה את הקץ, כשגרמניה ויתרה עליה המשחק נגמר. אומנם, הבוקר אמרה קנצלרית גרמניה, מרקל, כי גרמניה לא תיתן ליוון להגיע ל"חדלות פירעון לא מבוקרת" שתגרום נזק למדינות נוספות, אבל נראה שהלחץ שהפעילה גרמניה על יוון כדי ללחוץ אותה לבצע קיצוצים היה מוגזם ויוון נפלה.

למה להסתכל על חצי הכוס הריקה, ליוון יש עדיין סיכוי של 2% לא לפשוט רגל

מה יקרה ליווני - כדאי לו לשתול תירס בחצר? כן!
מה קורה היום ליווני הטיפוסי? אם לא פיטרו אותו (עדיין) אז כנראה שהשכר שלו ירד משמעותית כשהשוק היווני מוצף במובטלים שמוכנים לעבוד תמורת כל שכר. האבטלה גבוהה, הירידה בהוצאות הממשלה חדה ולכן הביקושים המקומיים חלשים מאד. המטבע המקומי (היורו) לא נחלש כמעט ולכן לא מאפשר ליוון לפצות על המצב הכלכלי הקשה בעלייה ביצוא.
גם מה שהיווני כן מצליח להרוויח לוקחים לו למיסים גבוהים יותר כדי להחזיר חובות, מה שמשאיר אותו עם נטו עוד יותר נמוך. מה שהוא חסך בבורסה כמעט ונמחק, האג"ח הממשלתית איבדה בשנתיים יותר מ-60% ומדד המניות היווני השיל מהשיא באוקטובר 2007 84% מערכו. וזה עוד לא כלום, היווני עומד לגלות בקרוב שבתי הספר אליהם הוא שולח את הילדים שלו נסגרו, או שאולי הוא לא יגלה זאת כי הבורות בכבישים יישארו פעורים והחשמל שמאיר אותם ינותק והוא לא יצליח להגיע לשם, לפחות לא יצטרכו לשים שוטרים על הכבישים, כי גם ככה אין מאיפה לשלם להם או לשופטים. נחמה...

במילה אחת המצב הכלכלי "טוב" בשתי מילים "לא טוב"

יש חיים אחרי פשיטת רגל – אבל לא ליוון
כמובן שיש חיים אחרי פשיטת רגל, תראו את ארגנטינה! אלא שסיפור ההצלחה של ההתאוששות בארגנטינה התממש לאחר ירידה ראשונית קיצונית במשכורות ובפנסיה הריאלית, פיחות ענק בפזו, עזרה בינלאומית ומהפכה פרודוקטיבית. גם את שאריות ההרס של המערכת הבנקאית המקומית אפשר היה להציל מכיוון שזאת הייתה מוגבלת. ביוון הפוך...
במקרה של יוון המצב מסובך יותר ואם נצפה לתרחיש דמוי ארגנטינה נראה משהו כזה:
מכיוון שיוון נמצאת בגוש האירו היא מסונדלת ולא יכולה להדפיס כסף או לעבור פיחות משמעותי, המפתח להתאוששות. היא לא יכולה לשחוק את השכר או את החובות. ולכן בהתאוששות דמוי איטליה יהא תהייה חייבת להודיע על החלפת המטבע שלה ל"דרכמה חדשה" וכי כל חובותיה יוחזרו בדרכמות.
כל הבנקים ביוון יגיעו לחדלות פירעון מיידית ולכן ממשלת יוון תאלץ להלאים את כולם. הציבור ינסה למשוך את כספו ולכן ממשלת יוון תאסור על משיכות כספים מהבנקים. כדי למנוע מהומות ברחובות, בסגנון ארגנטינה-2002 (נשיא ארגנטינה נאלץ לברוח במסוק מגג הארמון) תאלץ יוון להכריז על עוצר ואולי אפילו משטר צבאי כולל.
הדרכמה החדשה תאלץ לעבור פיחות של כ-30-70 אחוז, מה שדומה לחדלות פירעון של כ-50% בממוצע על החובות היוונים (השוק מתמחר משהו דומה).
הפתרון עבור אזרחים יוונים רבים יהיה לעזוב את יוון למדינות אחרות באיחוד (להפסיק לשלם לה מיסים) מה שיכניס את יוון למעגל קסמים קשה. למרות חברותה באיחוד, יוון תתקשה לקבל סיוע בזמן שמדינות האיחוד וקרן המטבע ירכזו מאמצים בסיוע לסקטור הבנקאות באירופה.
ממשלת פורטוגל תמתין לראות את הכאוס ביוון לפני שתחליט אם גם היא הולכת באותה דרך או מתאבדת על קיצוצים קשים. אירלנד אחריה. בנקים גרמנים וצרפתים יאלצו לרשום הפסדים ובעיות פיננסיות ונזילות כשהם יפסיקו לעמוד ברגולציה בנושא הלימות דרישות ההון. יתכן שקובעי המדיניות יאלצו לשנות את דרישות הנזילות מהבנקים, כלומר את הסכמי באזל. מה שיעמיד את מערכת הבנקאות העולמית בלי שכבת הגנה. 
סימן השאלה הגדול יהיה בנוגע לבנק המרכזי של אירופה שעלול גם הוא להפוך חדל פירעון, לאחר שקנה המון מהחובות היווניים ומאג"ח של מדינות בעייתיות נוספות. אבל למה לבאס.

התרחיש הפחות סביר הוא שיוון תיבעט מגוש האירו עד סוף השנה או תגיע לחדלות פירעון בתוך 3 חודשים.
התרחיש היותר סביר הוא ששניהם יתממשו יחד.

לא, זה לא חלום, אנחנו לא סביב הים התיכון
אולי אנחנו לא באיחוד האירופאי, שאנחנו אוהבים לצחוק עליו, אבל תעצרו לרגע ותראו מי המדינות הבעייתיות, המכנה המשותף שלהן הוא לא האיחוד האירופאי אלא יותר מיקומן הגיאוגרפי סביב אגן הים התיכון: יוון, פורטוגל, ספרד, איטליה, טוניסיה, מצרים, סוריה, טורקיה... אולי יש משהו במים, במזג האוויר או בקרינה שהופך את האזור הזה לבעייתי בקבלת החלטות נכונות. אולי כדאי לנו להפסיק לצחוק עליהם ולראות שאולי גם אנחנו נדבקים ב"מחלת הים התיכון".
למה באזור הזה העמים לא מוכנים לעבוד (שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך, מתוכם שיעורי האבטלה גבוהים יותר, גם מי שעובד בקושי מייצר כשהפריון נמוך יותר) במדינות האלה כולם רוצים שהמדינה תממן הכל, בזמן שרוב העם לא משלם מיסים, התושבים בהן אולי פטריוטיים אבל מוכנים לדקור את כלכלת המדינה, לא לשלם חובות או התחייבויות, לא מתייחסים לחוקים, לא מתרגשים משחיתות, לא סולדים מארגוני פשע אבל כן אוהבים לנופף בדגלים. כדאי לנו לשים לב שזה שאנחנו סביב הים התיכון מכניס אותנו לקבוצת סיכון ובואו לפחות נכיר בכך, חברים, זה שלב ראשון בטיפול. אולי הדרך הטובה ביותר תהיה פשוט לחקות מדינה מתקדמת שנבחר, להפריט את מה שמופרט אצלם, להלאים את מה שמולאם אצלם, לחלק תקציבים לפי מה שמחלקים אצלם, לגבות מיסים כמו שגובים אצלם, לתת עונשים כמו שנותנים אצלם וכדומה. נכון, יש כמה הבדלים בינינו לבין שוויץ, כמו השכנים למשל, אבל ההתאמות צריכות להיות מינוריות ועדיפות על אפשרות של המדיניות הרקובה של אגן הים התיכון. 

"אנשים יכולים לחזות את העתיד רק כאשר זו עולה בקנה אחד עם הרצונות שלהם, אפשר להתעלם מהעובדות הברורות בעליל כאשר הן לא רצויות". (ג'ורג' אורוול)

לא איכפת לי מי קונה את האג"ח של איטליה רק שאלה ישלמו אותן
ה"פייננשל טיימס" דיווח אמש כי איטליה פנתה לסין וביקשה ממנה לקנות לרזרבות מט"ח שלה יותר אג"ח איטלקיות. למעשה כבר באפריל האחרון אותתה סין שהיא מוכנה להגדיל את רכישות האג"ח באירופה. אבל לנו ברור שסין היא לא חסידת אומות העולם ובסה"כ דואגת לאינטרסים של עצמה, הן ליציבות באיחוד ואולי אפילו חושבת שאפשר לעשות מזה כסף. השאלה שמעסיקה היום היא לא מי יקנה את האג"ח של איטליה אלא האם היא תחזיר את הריבית והקרן. סין לא קונה מאיטליה את החוב במחירים מועדפים אלא במחירי השוק המגלמים את הסבירות להחזר החוב ולכן לא משנה את מצבה של איטליה (במחירי השוק לא חסרים קונים). במקרה הטוב רכישות האג"ח של סין יצליחו להוריד מפרמיית סיכון הנזילות שדורשים משקיעים מחשש שבעתיד לא תהיה נזילות בניירות. אני למשל הייתי הרבה יותר רגוע אם היו אלה משקיעים פרטיים שקונים את האג"ח של איטליה, זה לפחות היה מאותת על אופטימיות ולא על קומבינות. מה שבטוח שרכישות האג"ח הללו לא דומות כלל לסיוע הכלכלי או לרשת הביטחון הקטנה שנתנו לאיטליה שאר מדינות האיחוד. סיוע נוסף שכזה עשוי להתקבל בהצבעה המתוכננת בגרמניה ב-29 בספטמבר, הצבעה שתקבע אם להעביר עוד כסף לקרן החילוץ. היום תנפיק איטליה אג"ח ב- 7 מיליארד יורו, נחכה לראות באיזה תשואות.

רוצה להיות סולידי? תשלם בכל שנה 1.1% על החיסכון (לפני עמלות)
גם היווני חשב שאג"ח ממשלתית זה דבר בטוח, אז חשב, גם הישראלי חשב שאינפלציה זה לא סיכון, עד שמחירי הבתים בישראל זינקו מתחילת 2007 ועד היום ב-50%, גם הבריטי חשב שהמטבע שלו סולידי עד שקרס בשנה וחצי ב-34% מול הדולר, משקיע בזהב ב-1980 היה משוכנע שהוא סולידי עד שנפל בשנתיים וחצי ב-60% וגם רוכש דירה בארה"ב ישן טוב בלילה עד שהתעורר למציאות שבה מחיר הבית שלו ירד ב-34% בזמן שהמשכנתה ששילם נשארה בשיא.

אז מה זה סולידי? כפי שהוצג בדוגמאות אין דבר כזה אפס סיכון. התיאוריה הכלכלית מציעה לפזר בכמה שיותר אפיקים שונים כדי להוריד אותו, אבל ריבית חסרת סיכון היא מושג תיאורטי בלבד. אחד האפיקים שנחשבים ברמת סיכון מינימאלית הוא האג"ח הממשלתית הצמודה הקצרה בארה"ב. האג"ח האמריקאית מגובה ע"י ממשלת ארה"ב, הגוף הכלכלי החזק בעולם, אם זו תפשוט רגל בשנתיים הקרובות אג"ח באמת תהיה הבעיה הקטנה שלכם. ההצמדה תגן על המשקיע מאינפלציה והדולר שבו היא נקובה עדיין נתפס כנכס הפיננסי הבסיסי המקובל בעולם. שוב, אני לא אומר שמדובר בהשקעה באפס סיכון, אבל היא בהחלט אחת הבטוחות והיציבות ביותר בעולם (זהב לא מבטיח לכם כלום). הבעיה היא שכדי לשמור בה על ערך הכסף שלכם אתם נדרשים לשלם לממשלת ארה"ב ריבית של 1.1% בשנה, עוד לפני דמי הניהול, עמלות ועוד. בהנחה שתהיה אינפלציה של 1.1% לשנה וכל העלויות הנלוות יהיו פחות או יותר דומים, משקיע סולידי יכול לצפות לתשואה אפסית, אינפלציה נמוכה יותר או דפלציה (רחמנא ניצלן) יעבירו גם את המשקיע הסולידי בעולם להפסד שנתי מובנה.

תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי - כלל פיננסים

גרמניה מתייאשת מיוון - סקירת מאקרו יומית

ירידות חדות היום בבורסות העולם ובאחד העם בפרט על רקע הערכות שגרמניה מוותרת על יוון (ראו הרחבה) ומעבירה את המאמצים אל קו ההגנה השני- הבנקים הגרמניים. מי שמתחיל לרעוד הם שאר המדינות (איטליה, ספרד, אירלנד ופורטוגל) שמפחדות מגורל דומה.
היורו נחלש הבוקר בחדות על רקע נתוני יצוא חלשים מגרמניה, המאותתים כי הכלכלה הגדולה בגוש מאבדת מומנטום. השקל מצידו מתחזק מול כמעט כל המטבעות המובילים בעולם, למעט הין היפני והדולר האמריקאי, על רקע העלאת דרוג האשראי של ישראל ביום שישי. עליית החששות ממשיכה להוריד גם את מחירי הסחורות ומחיר הנפט משיל כ-2% לרמה של 85.6 דולר לחבית.
העולם עובר זעזועים קשים ולמרות זאת ציפיות האינפלציה עדיין יציבות יחסית, על רקע ההערכות לתוכנית הרחבה מוניטרית נוספת בארה"ב כבר בקרוב.
ציפיות האינפלציה לארה"ב לשנה הקרובה זינקו מאפס לפני פחות מחודש עד ל-1.3% הבוקר.

בישראל ציפיות האינפלציה עדיין גבוהות מעט ממרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל. האם העולם יכנס לסטגפלציה (צמיחה עם אינפלציה), נקווה שלא. היום אין פרסומי מקרו חשובים בעולם ובארץ פרסום נתוני הסחר.
במידה ולאחר קריסת יוון נראה את המערכת הפיננסים יציבה אנו עשויים לראות תיקון משמעותי מאד בשוק, במידה ויתממש התרחיש הבעייתי של מצוקת נזילות בנקאית הפגיעה בחברות עלולה להיות חמורה יותר. פיזור שקול בין חברות צמיחה לחברות ערך עשוי להיות בחירה אחראית ברכיב המנייתי של ההשקעה.

גרמניה מתייאשת מיוון – הערכות: היא קרובה לוותר עליה
פרמיית הסיכון לביטוח האג"ח של יוון זינקה וגבוהה היום פי שלוש מעלות הביטוח של אג"ח פורטוגלית דומה ומעידה שלאחר כמעט שנתיים של מאבק, השוק מאמין שגרמניה ויתרה על יוון. גרמניה עברה כנראה לתכנן את סידורי הלוויה שלה ולהכין את הבנקים שלה ליום הזה כשיגיע, אבל יוון מסרבת למות:

למה יוון מסרבת למות כבר?
למרות המוות המוחי שלה, ראש ממשלת יוון ממשיך לנסות להחיות את הצמח היווני. רבים קוראים לו לרחם עליה, להפסיק את הסבל שלה ולנתק אותה מגוש האירו, אבל הוא לא מוותר ומעלה אתמול להצבעה קיצוץ של חודש אחד בשכר בסקטור הציבורי והטלת מס למשך שנתיים על כל הנכסים ביוון כדי לעמוד בהחזרים הקרובים ובקיצוצים שיוון התחייבה אליהם. הבעיה של הטלת מס ביוון היא שהוא נתפס שם כהמלצה ולכן לא הרבה בוחרים לשלם אותו. הפתרון שמצאו לכך הוא שאת המס הפעם יגבו דרך חשבון החשמל היעיל יותר. מדובר לדעתי באיתות רציני שמקבלי ההחלטות ביוון מוכנים להתלכלך מול הציבור ולהשיג את הכסף שדרוש להם כדי לקבל את תוכנית הסיוע השנייה מהגוש. במקרה שיוון תפשוט רגל החיים שם יהיו קשים מאד. בגלל שהמטבע (יורו) לא יכול להיחלש הממשל היווני לא יצליח לספק לאזרחים שום שירותים, לא חינוך, לא בריאות, לא תשתיות ורבים בטח יעדיפו לעזוב את יוון לאזורים אחרים באירופה. יש מלון אחד ברודוס שאני מבקש שירחמו עליו.

חידושים פיננסים מסוכנים
חידושים מכל סוג שהוא הצליחו לשפר את איכות ותוחלת החיים שלנו על כדור הארץ ובתרחישים הבדיוניים אולי אפילו יצליחו למלט את המין האנושי מהכוכב הזה, אך פעמים רבות החידושים הללו הביאו גם תופעות לוואי בלתי צפויות שהיו לעיתים בלתי רצויות. הפחד מחידושים קיים בכל מקום, פחד מקרינה (כורים, סלולר, מיקרוגל...), פחד מהתחממות כדוה"א, פחד מניוון המוח (טלוויזיה) ועוד. תחום שצובר עניין רב בשנים האחרונות הוא תחום החידושים הפיננסיים. חידושים פיננסים אפשרו למעשה את הקצאות ההון היעילות יותר ובכך צמיחה מהירה וחידושים בתחומים אחרים. אמרה מפורסמת של פול וולקר הייתה כי החידוש הבנקאי הגדול ביותר היה הכספומט, אך לי נראה שלכרטיסי האשראי (שנתפסו כמסוכנים) מגיעה הבכורה. לחידושים היה גם מחיר, רבים מייחסים את קריסת הבורסות ביום שני השחור ב-1987 לתוכנות המסחר הממוחשבות,  ואת משבר הסאב-פריים לחידוש של איגו"ח משכנתאות, מה שאפשר לטשטש את סיכונן האמיתי. דוגמה עדכנית של חדשנות פיננסית מביא הפייננשייאל טיימס, והיא החלפת בטחונות.
החלפת בטחונות היא צורה של הלוואות מובטחות לפיה תמורת נכסים נזילים יחסית נותנים בטחונות של נכסים נזילים פחות פלוס תשלום תקופתי (סוג של ריבית). בנקים בעולם משתמשים בשיטה זו לרוב מול חברות ביטוח, הם לוקחים מהן נכסים נזילים (כמו אג"ח ממשלתיות) ונותנים להם נכסים נזילים פחות. כעת, עבור הנכסים הנזילים שברשותם יכולים הבנקים לעמוד בדרישות החדשות של באזל 3 לנזילות וכך יכולים הבנקים לקבל מימון מהבנק המרכזי וממקורות אחרים. אך ברור שקיים כאן סיכון, או לבנקים, אם יידרשו להחזיר את הנכסים הנזילים, או לחברות ביטוח, אם לא יוכלו להיות נזילות. חילופי הביטחונות הללו גם גורם לחיזוק הקשר בין חברות הביטוח לבנקים ולעליית הסיכון של המערכת הפיננסית כולה. בנוסף, הפעולות הללו לא מדווחות ולא שקופות ולכן לא ברור עד כמה השוק הזה גדול, מי השחקנים המרכזיים בו ומה הסיכון המצרפי שלו.

מעלים תחזיות צמיחה עוד לפני ששמעו בכלל על תוכנית אובאמה
מה יש גם נקודות חיוביות? לאחר תקופה ארוכה של הפחתות תחזיות צמיחה העלו בסוף השבוע מספר בנקים גדולים את תחזיות הצמיחה לרבעון השלישי. בולט גולדמן זאקס שהעלה את התחזית מרמה של 1% ל-1.5% ואף הוסיף כי "אם המצב יימשך כפי שהוא כיום, סביר שנעלה את התחזיות עוד יותר".
הסיבה להעלאת התחזית הוסברה בנתוני מאזן הסחר של ארה"ב, כאשר הגרעון המסחרי שם הצטמצם באופן משמעותי מהצפוי ביולי, מ-51.6 מיליארד דולר ל-44.8 מיליארד דולר. כשהשיפור הזה שיקף התאוששות חדה בייצוא. יצוא הסחורות התרחב ב- 4.9% והיה למעשה גם היפוך למגמת הירידות של החודשיים הקודמים. במקביל, יבוא הסחורות ירד ביוני ב-0.2%, לאחר ירידה של 0.7%. נראה שמגזר הרכב מתאושש לאחר שיבושים באספקה מוקדם יותר השנה בעקבות הצונאמי ביפן. אני קראתי לבנקים בארה"ב לפני כשבוע וחצי לעלות את תחזיות הצמיחה שלהם לארה"ב לרבעון השלישי כבר לאחר שפורסמו שם נתוני הוצאות משקי הבית. מאד יתכן כי לאחר פרסום תוכנית ההרחבה הפיסקאלית של אובאמה ביום שישי נראה עוד בנקים מעדכנים כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה לתקופה הקרובה.

האם כשמחירי הבתים בישראל ירדו שכר הדירה ימשיך לעלות? (כמו שקרה בארה"ב)     
נתוני למ"ס מלפני חודש הראו כי מחירי הדירות בישראל ירדו ביותר מ-2% ברבעון השני, משרד השיכון פרסם ביום חמישי האחרון סקירה על שוק הנדל"ן שמסקנתה הייתה כי קיים סיכוי גדול שמחירי הדירות ירדו בקצב איטי. על פניו, מבחינה כלכלית, עליית סביבת הריבית שנמשכה עד אמצע השנה ובמקביל עלייה חדה במספר התחלות הבנייה, אכן עשויים להביא להורדה של מחירי הבתים. אך כעת נשאלת השאלה האם גם מחירי השכירות ירדו? הדעות מתחלקות לשניים, יש את אלה שאוהבים לפשט את הסוגיה ולומר שהסיבות שגרמו למחירי הבתים לרדת יגרמו גם למחירי השכירות לרדת, או ברמת משק הבית, אם מחירי הבתים ירדו תעבור המשפחה משכירות לקניית דירה ותביא לירידה גם במחירי השכירות, מנגד יש את אלה שמביאים את הדוגמה מארה"ב, שם למרות הקריסה במחירי הנדל"ן (בכ-30%) המשיכו מחירי שכר הדירה לטפס ביותר מ-10% (ראו גרף).

הפתרון לסוגיה איננו קבוע ותלוי בעיקר בנסיבות שהביאו בכל מקום ותקופה לשינוי במחירי הנדל"ן. אם למשל מחירי הדירות ירדו בעיקר בשל הצפת השוק בבתים ירדו לרוב גם מחירי השכירות, אם מחירי הדירות ירדו בעיקר בשל עליית הריבית אז שכר הדירה יתקשה מאד לרדת ועשוי אף להמשיך לעלות, מה שתלוי גם בעניין של גמישות הביקוש לדירות ולשכירות. בנוגע לדוגמה מארה"ב היא לגמרי לא רלוונטית למצב בישראל מכיוון ששם מחירי הבתים טרם הנפילה לא היו שווים לערך הכלכלי שלהם (לערך הנגזר מהיוון תזרים המזומנים העתידי מהם) ולכן, ירידת המחירים שם הייתה פיצוץ של בועה (שכאן לא קיימת). באותו זמן שכר הדירה שם לא היה בועתי ואף להיפך, התאפשר לו להיות נמוך ממחיר שיווי המשקל שלו כששוכרים פוטנציאלים קנו דירות במחירי הון מעוותים. לכן, רוב הסיכוי שאם ירידת מחירי הדירות בישראל תנבע בעיקר מעליית היצע הדירות בישראל ולא מעליית הריבית נראה את שכר הדירוה חוזר לרדת יחד איתן. אלא שכיום קשה עדיין לדעת מה יהיה משקל עליית הריבית בהורדת מחירי הדירות, ובמיוחד שהשוק חוזר לצפות שזאת תופחת.



תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי - כלל פיננסים

תוכנית תמריצים רביעית – אולי הפעם זה יעבוד?

ביום חמישי נואם יו"ר הפד, ברננקי, ומודיע כי הפד מתכונן להשתמש בכלים שברשותו כדי לתמוך בהתאוששות תחת שמירה על יציבות המחירים, באותו יום אובמה נואם ומכריז על תוכניתו להרחבה פיסקאלית נוספת לתמיכה בכלכלה (ראו הרחבה), בשישי בבוקר מודיעה חברת הדירוג S&P על העלאת דירוג האשראי של ישראל ברמה אחת (ראו הרחבה), בלילה פורצים מפגינים לשגרירות הישראלית בקהיר ומעלים את המתח האזורי (ראו הרחבה). ברקע, מצבה הכלכלי של יוון מחמיר ועולה החשש ליציבותו הכלכלית של גוש האירו כולו (ראו הרחבה). שוק המניות מגיב בירידות חדות, מדד ה-S&P משיל ביומיים 3.7%. מדד הפחד, ה-VIX, מטפס שוב לרמה של 38.5 נק' והמשקיעים עוברים לדולר ולאג"ח ממשלתיות בטוחות. תשואת האג"ח האמריקאי ל-10 שנים יורדת ל-1.9%. 

   

תוכנית תמריצים רביעית – אולי הפעם זה יעבוד?
מטרת התוכנית החדשה, בשווי 447 מיליארד דולר, היא עידוד התעסוקה. זאת באמצעות הגדלת ההוצאות על תשתיות, סובסידיות לרשויות מקומיות והקלות מס על עסקים קטנים.
העלאות ביקושים זמניות מצד הממשל עשויות לתמוך בכלכלה בתקופות של ירידת ביקושים פרטיים ובכך למנוע מסקטורים רבים להתנוון. בנתוני סוף השנה נוכל להמשיך לראות צמיחה, או לפחות התייצבות ולא מיתון, אלא שתוכניות פיסקאליות הן לא פתרון קסמים והן מפריעות במידה מסוימת לתהליך בריא של גדיעת חברות כושלות לפני שיתנפחו לגדלים מסוכנים. זהו כמו סם, ונראה שארה"ב הולכת לקבל ממנו מנת ייתר. כמו בוש, הרפובליקאני, שבסה"כ רצה לתת מנת סם קטנה כדי לשפר את מצב הרוח בארה"ב לא ידע שהוא מכשיר את הדרך לארבע המרצות פיסקאליות נוספות. במידה מסוימת זה מזכיר את גרמניה שהייתה המדינה הראשונה באירופה שבתמימות יחסית פרצה את הגרעון שהוסכם עליו באמנת מאסטריכט והכשירה את לקיחת הסם של הגדלת החובות באירופה.

אלא שכעת הביקורת נגד לקיחת הסם היא לא רק ביקורת על החוב המתעצם אלא גם על יעילותו. ההרחבות הפיסקאליות הקודמות הצליחו אומנם לתמוך בהעלאת שווי המניות, אך הן לא הצליחו להוריד את שיעורי האבטלה בארה"ב, מטרתן המקורית. 

סעיפים רבים בתוכנית של אובמה כנראה לא יעברו, אך סעיף שכנראה תהיה לגביו הסכמה מצד הרפובליקנים הוא סעיף קיצוצי המס לעסקים קטנים (עד 50 עובדים). לכאורה שיטה טובה להמריץ את העסקים, אלא שהקלה שכזאת רק לעסקים הקטנים תפגע בתחרותיות של העסקים הגדולים, שהם, אם תרצו ואם לא, גם המעסיקים הגדולים. לכן קשה להאמין שבלי הטבות למעסיקים הגדולים נראה כאן שינוי משמעותי בשוק העבודה. אומנם עידוד עסקים קטנים הוא רעיון טוב כשלעצמו אבל תחשבו מה יקרה אם אלה ירצו להתרחב, אז ישללו מהם ההטבות. כך שהתמריץ שנוצר כעת הוא לא להגדיל את מספר העובדים.
דוגמה נוספת היא הרצון להארכת משך זמן הזכאות לדמי אבטלה ליותר משישה חודשים, ניסיונות כאלה בעבר אומנם הקלו על משקי בית רבים אך מצד שני עודדו אי עבודה ואי פתיחת עסקים חדשים, ובכך עשויים דווקא לעכב את משך ההתאוששות.
ביקורת נוספת קיימת לגבי סוג ההוצאות, רוב ההוצאות בתוכנית יופנו לתשתיות ולמורים, שני תחומים שמניבים פירות רק לאחר מספר שנים, תקופת זמן שאנו כבר מקווים שנהיה בהם כבר מחוץ למשבר.

מה חושבים המשקיעים על התוכנית?
עבור המשקיעים, שחיים מציפיות, ניסו קובעי המדיניות לתת מתנה של תוכנית קצת יותר גדולה ממה שציפו מלכתחילה, מה שמצד שני גם הפחיד, שאולי המצב גרוע משחשבו, בנוסף, המשקיעים יודעים שחלק גדול מהתוכנית לא יעבור בסוף את מכשול הרפובליקנים. בינתיים רוב ההשפעה הופנתה לכיוון הדולר, פרדוקס שלבסוף יקשה עוד על היצואנים האמריקאים שגם ככה מתמודדים מול תחרות לא הוגנת מול סין שעושה מניפולציות בשער החליפין ומזייפת מוצרים אמריקאים. בשורה התחתונה, למשקיעי המניות לא צריכות להיות תלונות, במקרה הכי גרוע מבחינתם התוכנית לא תעבוד... את הבהילות המפחידה הייתי מייחס לא לבהילות למצב הכלכלה אלא למצב הבחירות המתקרבות.

בשווקים אומנם ראינו ירידות בשישי אבל קשה לבודד מהן את השפעת התוכנית של אובמה, כשבמקביל נאום ברננקי ביום חמישי ופרסום נתון צמיחה מאכזב מיפן.

קיינס יכול להמשיך לנוח, התיאוריה שלו עדיין במשחק...

יוון- הים כ"כ מסוכן עד שלא כדאי אפילו לטבול אצבע
היורו נופל בעולם, על רקע הערכות כי הבנק המרכזי באירופה שוקל לחזור ולהוריד ריבית בחצי אחוז עד לסוף השנה (מ-1.5% ל-1%). הבלגאן באירופה ממשיך להתרחב כשיוון מתקשה לשכנע את המדינות הקובעות בגוש כי היא מצליחה לעמוד בדרישות הקיצוצים כדי לקבל את החלק השני של חבילת הסיוע שהובטח לה בחודש יולי. 
אבל ראש ממשלת יוון כאילו חיי בעולם משל עצמו כשהוא נואם הבוקר ואומר שילחם כדי למנוע פשיטת רגל של יוון או יציאה שלה מגוש היורו. בן אדם, עד כמה לא מחובר אתה יכול להיות? ההוא עומד שם נואם שהמשטרה מפזרת בפצצות גז מפגינים. איזה קיצוץ נראה לך תצליח להעביר?

למעשה, חשש המשקיעים הוא כבר לא לגורלה של יוון, אלא למה יהיה אחרי יוון, האם יתרחבו הבעיות לפורטוגל, אירלנד, בנקים ו... עדיף לא לפתוח את הפה. 
מה שבאמת לא היה חסר לגוש עכשיו זה מסמך שדלף מקרן המטבע והמצביע על גירעון בסך 273.2 מיליארד דולר בהון הבנקים באירופה. יו"ר הקרן, לגארד, אומנם טענה כי מדובר במסמך שאינו סופי והמספר הוא "טנטטיבי" וטיוטה רשמית תתפרסם עד סוף החודש (זה מה שעוד חסר לנו, עוד סימן שאלה על ספטמבר). ברקע איטליה שוב נלחצת ודואגת לפזר מים על האג"ח שלה כדי שאם השריפה תתפשט הן לא ידלקו. שר האוצר האיטלקי הודיע אתמול כי ארצו עשויה לנקוט אמצעי צנע נוספים. חבר אמר לי פעם  if you want to shoot, shoot. Don't talk.
אירופה מחכה שמשהו יקרה, כל הזמן מושכים שם זמן, המשקיעים נרגעים מעט ואח"כ שוב מגלים שעבדו עליהם ושום דבר חיובי בעצם לא קרה. השקעה באירופה היא באמת לאמיצים היום. גם מפת שינויי הדירוג בעולם מראה זאת:

העלאת הדרוג – כבר נהנינו מהפירות
סוכנות דירוג האשראי S&P העלתה ביום שישי את דירוג החוב הארוך החיצוני של ישראל מ-A ל-A+. ההשפעה של העלאת דירוג כמו זאת נחקרה רבות על ידי 'קרן המטבע העולמית' תוך הגעה לממצאים סותרים- מצד אחד היו שמצאו כי העלאת דירוג המדינה ברמה אחת (בדומה להעלאת הדירוג כעת של ישראל) מורידה את מרווח התשואות של האג"ח ביחס לאג"ח הממשלתית בארה"ב ב-14% בממוצע. כלומר, במצב הקיים (בו פער התשואות עומד על 2.8% ל-10 שנים) ישראל תהנה מירידה של כ-3 עשירות בריבית שנשלם על החוב הארוך. מנגד, מחקרים אחרים מצאו כי שינויים בדירוג החוב מגיעים לאחר השוק, כלומר, השוק מגיב קודם לחברות הדירוג לירידת הסיכון, הוא דורש פרמיות סיכון נמוכות יותר ורק לאחר מכן סוכנויות הדירוג מעלות את הדירוג. המחקר העדכני ביותר של קרן המטבע מאשש את הטענות האחרונות כשהוא מראה שבדיקות אמפיריות לא מצאו להעלאת דירוג השפעה משמעותית על השווקים, למעט מקרים בהם נחצה סף דירוג ההשקעה שמשמעותו עליית דירוג החוב מקטגוריה של אג"ח "זבל" לקטגוריה של אג"ח בדירוג "השקעה". יתכן שההסבר למקרה הזה הוא הסבר טכני של כניסה של אותן אג"ח לתיקי ההשקעות של בנקים ושל משקיעים סולידיים.

כלומר, במקרה הסביר יותר ישראל כבר נהנית מסיכון החוב הנמוך וסוכנויות הדירוג רק מבטאות זאת. מנגד, גורם סיכון חדש אולי מרתיע את המשקיעים:

תקרית השגרירות במצרים – אין עשן בלי אש
תסלחו למשקיעים הזרים שהם לא אוהבים לראות את ההשקעה שלהם מגויסת לצבא. עם כל הכבוד להון האנושי, הוא לא יעיל להם במיוחד כשהוא לא נמצא בעבודה אלא במילואים, עם כל הכבוד שלהם לתעשייה המפותחת, היא לא יעילה להם במיוחד אם שותפת הסחר השישית בגודלה מאיימת לנתק את קשרי מסחר, עם כל האהבה שלהם למדינה, הם לא אוהבים שבמקום שמיסי החברות ילכו לתשתיות לעסקים הן מופנות לטנקים ופצצות חכמות. לי כמובן אין בעיה עם כל אלה, אבל אני יכול להבין למה השקל הוא המטבע החלש ביותר בעולם מתחילת השנה, כשהמתח האזורי עלה. ברור שאירועי השגרירות במצרים בסוף השבוע לא עושים חשק... אבל מצד שני המשקיעים שלנו כבר יודעים איפה הם מושקעים וזה שהצליחו לשבור את החומה סביב השגרירות, או לא מצליחים לשבור את החומה מסביב לשגרירות לא גילה להם את אמריקה, הם ידעו שיש כמה במצרים שלא היו רוצים לראות את דגל ישראל מתנופף שם.

בשורה התחתונה, S&P נותנת דירוג של AAA לצרפת, בזמן שמשקיעים קונים בכמויות ביטוחים נגד פשיטת רגל שלה, היא מורידה את דירוג האשראי של ארה"ב בזמן שמשקיעים משלמים כדי שתשמור להם על הכסף. נראה שהדירוג של S&P  עצמה מתדרדר בעיני המשקיעים, מה שגם לפני כן לא היה איזה תורה מסיני. גם מצד ההתפתחויות במצרים לא צריך להתרגש כ"כ, אלה אומנם נראות לא טוב, אבל הן חידשו לנו שהמצרים לא אוהבים אותנו, אלא שהם יודעים לפרק חומה עם פוסטר. סביר שבראי הזמן נראה שהמשקיעים לא יתנו משקל גדול לשתי הידיעות.

תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי - כלל פיננסים.