שוב פעם משכו אותנו? סקירה עולמית יומית

שרי האוצר של גוש היורו שוב בזבזו בורקסים, לא הגיעו למסקנות ואכזבו את המשקיעים. מפתיע אתכם? יוון ממשיכה לשחק את המשוגעת שאסור לעצבן "אני אקפוץ אם לא תביאו לי כסף" , קובעי המדיניות מבינים שהם צריכים לעשות משהו אבל הם כבולים. לפחות הבנקים המרכזיים עדיין מתפקדים ומנסים ליישם לקחים מאסון ליהמן.

הפחד אומנם ירד ביום שישי (מדד ה-VIX על 31 נק'), אבל למניות הזולות יש עוד כמה דרישות לפני שהן חוזרות באופן קבוע לעליות.
אמון הצרכנים של אונ' מישיגן שפורסם ביום שישי היה פחות אבל עוד כואב, כשעלה מ-55.7 נק' ל-57.8, גם משהו.
בישראל פורסם בחמישי מדד המחירים לצרכן שעלה ב-0.5%, לעומת ציפיותינו לעליה של 0.4% ואתמול פורסמה למ"ס את אומדני התוצר בישראל לרבעון השני וב"י את המדד המשולב.

זיכרונותיי משבוע שעבר
ביום שני, במקרה יום לפני הנפקת אג"ח של איטליה, התחילו להתרוצץ בשוק שמועות שסין שוקלת להיענות לבקשת איטליה ולרכוש אג"ח איטלקיות. ביום שלישי, לאחר ההנפקה, כבר התברר שבינתיים זה לא קורה. בהמשך יום שלישי, הגיבו הבנקים בצרפת בביטול לשמועות כי תהיה להם בעיית נזילות, ביום רביעי מודיס' כבר הורידה להם את הדירוג.
בהמשך יום רביעי, מרקל וסרקוזי הצהירו כי הם "משוכנעים שיוון תישאר חלק מגוש האירו", מאוחר יותר הבינו המשקיעים כי גרמניה מתכוננת לחלץ את עצמה ולהציל רק את הבנקים שלה. בחמישי הודיעו הבנקים המרכזים באירופה ובארה"ב כי יתאמו בניהם הזרמת נזילות לבנקים האירופאים אם יקלעו לקשיים וביום שישי נפגשו שרי האוצר בגוש האירו עם שר האוצר האמריקאי (גייטנר). מאוחר יותר התברר שהדבר היחיד שיצא ממנה זה שנעלמו 10 קילו בורקסים ועוד כמה שעות מרקמת הזמן. איזו הפתעה, ואני ציפיתי (לא באמת).
פרס נובל לא מבטיח שתדע מה לעשות
איך לפתור את בעיית האבטלה בארה"ב? שאלה טובה, אבל זה תלוי לאיזה חתן פרס נובל לכלכלה אתם מקשיבים: פול קרוגמן (חקר דפוסי מסחר) למשל וג'וזף שטיגליץ ("מיסוך"- איך סוכן שואב מידע מסוכן אחר) קוראים לבצע תמריץ פיסקלי גדול עוד יותר ולמקד את הוצאות הממשלה על חינוך והשקעה בתשתיות. מנגד, רוברט מונדל (מדיניות מטבע), מיירון שולס (מודל לתמחור אופציות), וריינהרד סלטן (תורת המשחקים) קוראים לקצץ את רמות החוב. כולם כאמור חתני פרסי נובל (כבוד) אבל מה באמת הקשר שלהם לסוגיות שעל הפרק?

המניות זולות (אבל תחזיות הרווחים מפחידות)
רבים (ואני גם בתוכם) מבינים כי העולם בדרך להאטה כלכלית, אבל לא מתעלמים מהשווי הזול של המניות כיום. אם למשל קונים היום חברה ממוצעת במדד ת"א 100 במחיר של 1000 ₪ (לאחר שמחירה נפל ב-24% מהשיא) ואותה אחזקה בחברה צפויה להרוויח השנה 100 שקל, מדובר על תשואה גבוהה ביותר מפי שלוש ממק"מ לשנה (3%). להשוואה, בתחילת ספטמבר 2008, לאחר ירידות דומות במדד ת"א 100, אחזקה של 1000 שקל הייתה צפויה להרוויח רק 62 שקל ובאותו זמן מק"מ לשנה הציע תשואה הרבה יותר גבוהה מזאת של היום, 4.4%, כלומר אז לאחר ירדה של 24% המניות הציעו למשקיעים בהן תשואה של בקושי פי אחד וחצי ממק"מ לשנה. נכון שב-2008 לאחר הירידות של 24% הגיעה נפילת ליהמן ברדרס ומחקה משוק המניות עוד 40%, אבל שוק המניות לפני אותה נפילה נוספת היה יקר במונחים של תשואה אלטרנטיבית ביותר מפי 2 ממחירו כעת. מצד שני, תחזיות הרווח במגמת ירידה ואולי ימשיכו לרדת לחצי מרמת כיום. עוד 10 ימים נגמר הרבעון השלישי ומאז התחיל תחזיות הרווחים כמעט רק יורדים (ראו גרף). מנתונים על מדד מניות ה-S&P ניתן לראות כי צמיחת הרווח ברבעון השלישי (ביחס לשנה שעברה) הייתה צפויה לעמוד בתחילת הרבעון על 17.5% וכעת רק על 13.7%.

רק שקר לבן אחד וזהו...
יוון ממשיכה לירות לעצמה ברגל, האיגודים ביוון מסרבים לשתף פעולה עם גביית המס החדש, המוכסים פתחו בשביתה, הממשלה ממשיכה לזלזל בהסכמי החילוץ והיוונים כרגיל ממשיכים למשוך את פיקדונותיהם מהבנקים. תוסיפו על זה דיווחים מיום שישי כי יוון לא רק עיוותה בזמנו את החובות שלה אלא מעוותת כעת את הגירעון התקציבי שלה כדי לנסות בכל זאת להשיג את המשך הסיוע מהאיחוד האירופי וקרן המטבע. 

מתכוננים לנפילת יוון – למנוע תרחיש נפילת ליהמן
תוכנית הפד, הבנק המרכזי באירופה והבנק המרכזי באנגליה לפתוח קו אשראי לבנקים באירופה  מטרתו לחסן את המערכת הפיננסית מפני התרחיש שהתרחש לאחר קריסת ליהמן ב-2008 אז שוקי האשראי קפאו. הבנקים המרכזיים ילוו דולרים לבנקים המקומיים בפרמיה 1% מעל הריבית הבנקאית כך שמוסדות אלה יוכלו להמשיך במימון פעילות הלקוחות.

יש אמצעים כלכליים אין אמצעים פוליטיים
כל הזמן מתעסקים בשאלה האם נשארה "תחמושת" לבנק הפדרלי (אחרי שהודיע כי יותיר את הריבית על אפס עד לפחות אמצע 2013), או האם נשארה תחמושת פיסקלית לאובאמה אחרי שהגיע לתקרת החוב? אבל יתכן שהשאלה הנכונה היא האם נשארה תחמושת פוליטית בעולם? השיטה הדמוקרטית סינדלה את קובעי המדיניות בכל העולם מלקבל החלטות נדרשות וכואבות שאינן פופולאריות. מרקל בגרמניה מפחדת להעביר סיוע ליוון, אובאמה מפחד לעלות מיסים, בישראל מפחדים מועדי עובדים של חברות ממשלתיות, ממונופולים ומאוכלוסיות מסוימות, ביוון מפחדים לקצץ ולכן זה אולי לא כזה הזוי ש-S&P הפחיתה את דירוג האשראי של ארה"ב בגלל סוגיה פוליטית.
תראו איך אפילו בישראל, למרות שכמעט חצי מיליון בני אדם יצאו לרחובות כדי להגיד לממשלה שיש לה גב, הממשלה יודעת שבפועל לא באמת יש לה ועל כל החלטה לא פופולארית היא עפה מכאן. חסרונות השיטה הדמוקרטית (השיטה הטובה ביותר הידועה) התנגשו עם חסרונות השיטה הקפיטליסטית (השיטה הכלכלית הטובה ביותר הידועה).
האם תידרש הדמוקרטיה בעולם להתקדם ולמצוא דרך שלקובעי המדיניות יהיה סוג של חסינות שתאפשר להם לקבל גם החלטות כואבות?

בישראל הכל טוב – מה אתכם?
הלמ"ס עדכנה אתמול כלפי מעלה את אומדן הצמיחה לרבעון השני מ-3.3% ל-3.5% (בחישוב שנתי).
אומנם מדובר בהאטה בקצב ההתרחבות לעומת הרבעונים הקודמים, אך בהתחשב בעובדה שאנו מתחילים מנקודה גבוהה ולאור ההאטה בעולם, מדובר בהחלט בשיעור צמיחה טוב. עוד מעודדים הם הסעיפים המרכיבים את הנתון: יצוא הסחורות והשירותים התרחבו בקצב שנתי של 6.3% ההוצאה לצריכה פרטית ב-3.2%, ההשקעות בנכסים קבועים ב-9.9% ומדגישים את פוטנציאל הצמיחה העתידי כאשר יתקבלו הפירות מאותן ההשקעות, ההוצאה לצריכה ציבורית התכווצה ב-4.8% ומדגישה שלא מדובר במניפולציה של הגדלת הוצאות הממשלה. גם לגבי העתיד אפשר להיות מעט יותר אופטימיים.
המדד המשולב למצב המשק שמפרסם בנק ישראל עלה בחודש אוגוסט ב-0.3%. ובמקביל, עודכנו רטרואקטיבית שני המדדים הקודמים לחודשים יוני ויולי, לעלייה של 0.3% במקום 0.2%.

היום יפורסם בארה"ב סקר הקבלנים למצב ענף הנדל"ן בארה"ב, צפוי להישאר ללא שינוי על 15 נק' ומחר תתחיל ישיבה בת יומיים של הפד, אשר המשקיעים צופים בסבירות גבוהה שתודיע על תוכנית מוניטרית להמרצת הפעילות הכלכלית.


תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן מאקרו ראשי - כלל פיננסים