סקירת מאקרו עולמית יומית (יום חמישי - 18/8/2011)

שוקי המניות בעולם רשמו הבוקר ירידות על רקע הפחתת תחזיות הצמיחה של בנק ההשקעות גולדמן זקס (ראו הרחבה), על רקע דו"חות מאכזבים של חברות, בין השאר של יצרנית חומרי הבנייה Holcim, על רקע התבטאות של נגיד הפד של טקסס בנוגע למדיניות הפד (ראו הרחבה) ועל רקע עליית החשש משלושת המדינות הקטנות ב-PIIGS, יוון, פורטוגל ואירלנד (ראו הרחבה). התשואות על האג"ח הממשלתיות מגיבות בירידות (מחיר עולה) והמשקיעים בורחים לזהב (ראו הרחבות).

מורידים תחזיות צמיחה
בנק ההשקעות מורגן סטנלי הוריד את תחזית הצמיחה לכלכלת העולם ל-2011 מרמה של 4.2% ל-3.9% ולשנת 2012 מרמה של 4.5% ל-3.8%. ההסבר לכך הוא תגובה חלשה מידי למשבר החובות באירופה, ירידה באמון והקיצוצים הפיסקלים של מספר מדינות (בעיקר ארה"ב). לדבריו ארה"ב ואירופה "קרובות באופן מסוכן למיתון". בינתיים בישראל עדיין נמצאים בספירה אחרת, המדד המשולב שפרסם אתמול בנק ישראל עלה בחודש יולי ב-0.2%, קצב דומה לזה של ארבעת החודשים הקודמים, אך נמוך מהקצב ברבעון הראשון. בעיקר בשל עלייה במדדי יבוא ויצוא הסחורות לעומת דווקא ירידה בשאר הסעיפים (יצוא שירותיים, ייצור תעשייתי ופדיון של המסחר והשירותים). יאללה שהמנהיגים הצפויים יעשו את מה שהם בד"כ עושים במצבים כאלה - מודיעים על תוכניות חדשות:

אג"ח – התשואות ממשיכות לרדת
כאמור, הבוקר המשיכו התשואות הממשלתיות ברחבי העולם לרדת, מה שממשיך למעשה מגמה שהחלה בתחילת שנות ה-80 (ראו גרף). ההסברים לסיבות לירידות התשואות (עליית מחיר) במשך כ"כ הרבה שנים הם בעיקר בנושא ירידת הריבית הריאלית בעולם, בשל עודף של ביקוש לחיסכון על ביקוש להשקעות בעולם (נושא לפעם אחרת) וירידה לאורך השנים הללו בגובה סביבת האינפלציה. למעשה, שני ההסברים הללו הם גם ההסברים לירידת התשואות הבוקר. חשש המשקיעים ליציבות הכלכלה מוריד מהצפי לביקוש להשקעות ובמקביל מוריד גם מציפיות האינפלציה:

ציפיות האינפלציה הקצרות נופלות אבל בהמשך שוב מטפסות
המשקיעים בארה"ב מאמינים שהאינפלציה בדרך חזק למטה. אם רק לפני כארבעה חודשים ציפיות האינפלציה לשנתיים עמדו על 2.67% כעת הן עומדות על 0.99% (*מדובר בתקופות כמעט חופפות). הירידה החדה בציפיות האינפלציוניות הקצרות יכולה לעלות את האפשרות שארה"ב בדרך לתקופה ארוכה של אינפלציה כבושה, בדומה לתרחיש היפני. אלא שבמקביל ציפיות האינפלציה ל-30 שנה נשארות גבוהות (2.58%) ולא מזכירות שום ציפיות לתרחיש היפני בארה"ב, ובמיוחד שאם מנטרלים מה-30 שנה את הצי]פיות לשנתיים הראשונות מדובר על ציפיות אף יותר גבוהות להמשך. למעשה, המרווח בין ציפיות אינפלציה ל-30 שנה ולשנתיים הגיע השבוע לערכו הגבוה ביותר מאז דצמבר 2010. גם בישראל אנו רואים לאחרונה תופעה דומה שהציפיות האינפלציוניות הקצרות יורדות בעוד הארוכות פחות הקצרות נשארות גבוהות. היום יפורסם בארה"ב מדד המחירים לחודש יולי, שצפוי לעמוד על 0.2%.

ברננקי: תגיד, מה אני עובד אצלך?
היי חבוב, אובאמה, המניות ירדו לי תעשה איזה תוכנית פיסקלית, משהו של טריליון. איפה ברננקי הזה, מה המספר שלו? שומע ברננקי, אני מפסיד פה הרבה על האג"ח צריך שתודיע דחוף על איזו הרחבה כמותית, שיהיה משהו טוב הפעם! תגיד לי, מה אני עובד אצלך? נשיא הבנק המרכזי של דלאס, ריצ'ארד פישר, מאד לא מרוצה מהמצב הקיים שבו חינכו את הסוחרים בשוק שאם יש ירידות אז עושים הרחבה כמותית. הוא קורה לשיטה הזאת "ברננקי PUT". האמת שגם אצלנו, בישראל, יש תחושה שיש איזה שהוא "פישר PUT" על שער החליפין עם רכישות המט"ח של בנק ישראל. בכל מקרה, ריצ'ארד פישר טוען שאסור לנקוט ב"מדיניות סיסטמתית של הגנה על סוחרים" ושהשיטה הזאת בין כה וכה לא מועילה כ"כ. המניות אומנם עולות אבל שיעור האבטלה בארה"ב תקוע מעל 9%, המשק מוצף בכסף והחוב מרקיע שחקים. באירופה דווקא חושבים שאין להם כבר מה להפסיד ומנסים גם:

למה שאירופה לא תלך לאורן זריף, אולי הוא יוכל לעזור לה אם רכישות האג"ח לא יצליחו. האמת, אני לא בטוח למי מהם יש סיכוי טוב יותר.

האם רכישות האג"ח אכן עוזרות להוריד תשואות?
בשנים האחרונות האסטרטגיה של בנקים מרכזיים לרכוש אג"ח כדי להוריד את התשואות שלהן מתפשטת, ובשבוע האחרון רכש הבנק המרכזי באירופה אג"ח של ספרד ואיטליה בסכום של 22 מיליארד אירו, אך ברקע עדיין מתנהל ויכוח עקוב מילים לגבי יעילות השיטה. ראשית נזכיר שמדובר ברכישות בשוק החופשי ולא מימון ישיר של הממשלות ולכן עפ"י תיאוריית הציפיות לרכישות לא צריכה להיות כל השפעה על התשואות כיוון שאלה בכל מקרה יגלמו את ציפיות המשקיעים לגבי מתווה הריבית והסיכון לאי פירעון האג"ח ביחס לאלטרנטיבות האחרות בשוק. לדוגמה לא משנה אם הבנק המרכזי באירופה ירכוש 90% מהאג"ח של יוון עדיין ה-10% שיישארו בשוק יסחרו בתשואה שתתאים לסיכון של יוון ולא תרד למשל לתשואה של גרמניה. בארה"ב היו כזכור שתי תוכניות לרכישות אג"ח בסך של יותר מטריליון דולר, שתי התוכניות לא הצליחו להוריד את התשואות, אולי להיפך. בהמשך ניסה הבנק המרכזי באירופה לרכוש אג"ח של ממשלת יוון ופורטוגל וגם שם התשואות עלו לאחר הרכישות. כעת כאמור מנסים את השיטה הזאת על האג"ח של איטליה וספרד אך רכישות אלה כן הצליחו להוריד את התשואות ל-10 שנים של שתיהן מתחת ל-5%. המתנגדים טוענים שמדובר בצירוף מקרים שתפיסת הסיכון ירדה מכיוון אחר ושהרכישות אולי הרגיעו פאניקה אחרת בשוק אבל לא השפיעו על התשואות. מה שכולם כן מסכימים לגביו הוא שבמידה ויש בעיית נזילות באגרות החוב אז לרכישות כן יש ערך בהקטנת הפרמיה שהמשקיעים דורשים על חשש מחוסר נזילות. אז מה כן צריך לעשות?:

"עזבו את יוון, פורטוגל ואירלנד, תצילו ישר את ספרד ואיטליה"
לכולם אומנם היה ברור ששלושת המדינות הקטנות ב-PIIGS הן בוטנים עבור הכלכלה העולמית, אבל חששו שנפילה שלהן זעזע את השתיים האחרות, ספרד ואיטליה, שגם הן לא במצב מי יודע מה. ולכן חשבו שיש להתמקד בעזרה לכולן והקימו קרן של רשת ביטחון. ראש מחלקת יזמות ההשקעה בפימקו דווקא מאמין שאסטרטגיה טובה יותר תהיה לתת לשלוש הקטנות להגיע לחדלות פירעון ואת כל קרן החילוץ לייעד לספרד ואיטליה ולא לפחד מגודלן. האמת שגם לי זאת נראית שיטה טובה יותר.

זהב נמשך לזהב
בחודש יולי האחרון הושקעה ברוב פאר והדר היאכטה היקרה בעולם, יאכטה מצופה 100 טון זהב, בסכום של 3 מיליארד ליש"ט (עבור איש עסקים ממלזיה). עוד דווח כי זמן העבודה לבניית היאכטה היה שלוש שנים. התגובה הראשונה של מי ששמע על הסיפור הייתה "איזה בזבוז", "איזה מגלומן", "אפשר להאכיל בכסף הזה..." ועד, "שווה לגייס צבא שלם כדי לשדוד אותו ועוד נישאר עם עודף". אבל שוב מסתבר שצוחק מי שצוחק אחרון. אם הצרכן המגלומן הזה רכש את הזהב שלו עם תחילת העבודות באוגוסט 2008 הוא כבר עשה עליה רווח של 150% (שיעור עליית מחיר הזהב מאז). מה שיותר ירגיז אתכם לשמוע הוא שמאז הושקה היאכטה בתחילת יולי, בקושי עבר חודש וחצי והוא כבר עשה עליה כ-600 מיליון ליש"ט. זה מה שנקרא זהב נמשך לזהב... (לבריאות שיהיה לו). בכל מקרה, היום פרסמה המועצה העולמית לזהב שהביקוש לזהב בעולם ירד ברבעון השני ב-17% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, אך שלהערכתה אי הוודאות והמשך הרכישות מצד מדינות אסיה יתמכו במחיר הזהב גם בהמשך השנה.  

תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי בכלל פיננסים.