"פאניקה היא לא אסטרטגיה" - סקירת מאקרו יומית

ברננקי אותת ביום שישי שלפד יש עוד כלים כדי לתמוך בצמיחה והמשקיעים, למרות שבאותו יום פורסמו נתוני צמיחה קטסטרופאליים לרבעון השני (ראו הרחבה), באמת האמינו לו, למה? כשסיימו את הקניות של מניות ואג"ח תפסו המשקיעים סירת קנו ושטו ברחובות ניו-יורק הסוערים לקניונים לקנות בוץ של ים המלח ב-100 דולר.
למה האמריקאים מאמינים להכל?
יתכן שהמשקיעים לא רצו עוד כסף, אלא רק מילה טובה: בימים הקרובים ננסה להבין אם ההתייצבות האחרונה היא סימן מוקדם כי המשקיעים צוברים ביטחון מספיק באמונה כי ניתן למנוע את המיתון וניתן להימנע משחיקה חדה ברווחיות החברות.
בינתיים מטוטלת הכלכלה ממשיכה להתנדנד, אך בקצב איטי יותר. מדד הפחד ירד ביום שישי, ה-VIX מ-39.8 נק' ל-35.6 נק'.
"פאניקה היא לא אסטרטגיה" (ג'ורג' יאנג, מנהל השקעות)

יוון מקימה אוהל מול הרייכסטאג –צדק חברתי!
תשואות האג"ח היווני ל-10 שנים זינקו בתוך כשבועיים מרמה של 15% לרמה של 17.5% (הבוקר). האירוע העיקרי שהצית את הלהבות והקפיץ את מחיר הביטוח מפני חדלות פירעון של האג"ח הללו היה הסכמה בין ממשלת יוון לממשלת פינלנד כי הראשונה תפקיד בנאמנות חצי מיליארד יורו כביטחונות עבור החלק של ממשלת פינלנד בתוכנית החילוץ. אפשר לחלק את ההשפעה של הענקת הביטחונות לפינלנד לשניים- הראשון, נוצר חשש מפני העדפת נושים שתעורר אירוע של חדלות פירעון טכנית בחוב הממשלתי היווני ומכאן תגובת מחירי ה-CDS. השני, הוא התעוררות חששות לגבי המשך תהליך הסיוע למדינות ה"PIIGS" כשאחדות השורות בין המדינות מתערערות ואיתה אולי המחויבות ההדדית. להערכתנו לא סביר שיתנו לסיפור עם פינלנד להיות גורם לפירוק חילוץ הגוש. לכן אנו מאמינים כי התגובה של השוק אולי הייתה מעט מוגזמת. השאלה הגדולה תמשיך להערכתנו להיות נכונותה של גרמניה לסייע ליוון:

תרשמו לכם: 20-24 בספטמבר
מאז 1950, מראים נתונים היסטוריים, חודש ספטמבר הוא החודש הגרוע ביותר בבורסה, מבין שאר חודשי השנה. חודש ספטמבר הקרוב, הולך אפילו להיות מסובך יותר, שלושת האירועים החשובים של התקופה הולכים להתרחש בחודש המקולל הזה ובתוך פרק זמן קצר מאד, בין ה-20-24 לספטמבר: ב-20 בספטמבר יפנו הפלסטינים לאו"ם לבקשת הכרה במדינה עצמאית. ב-21 בספטמבר מצפים השווקים למשמע דבר הבנק המרכזי בארה"ב בנוגע לתוכנית הרחבה מוניטרית נוספת בארה"ב (רמז מברננקי) וב-24 בספטמבר תעלה להצבעה בפרלמנט הגרמני ההחלטה אם לממן את חילוץ יוון. וזה מבלי להוסיף נתוני מקרו שוטפים באותם ימים, בניהם מדד האינדיקטורים המובילים, ולאירועים שוטפים אחרים, בניהם הועידה הבנקאית של קרן המטבע הבינלאומית ב-23-25 בספטמבר, שגם ממנה עשויות לצאת הצהרות מעניינות. כלומר, לא כדאי לתכנן תוכניות לתאריכים האלה. האם הסנטימנט הרע של ספטמבר ידבק באירועים הללו? תתחילו להתפלל, רק בבקשה תהיו ממוקדים בתפילות הפעם:

המשקיעים התפללו שהפד יציף את וול-סטריט בכסף אבל היא הוצפה במים
"אם וול-סטריט הייתה מקבלת דולר על כל טיפה שהציפה אותה ע"י הסופה איירין המשבר כבר היה מאחורינו   "
איירין זה שם חביב, מה שכנראה גרם לרבים לא לפחד מהסופה שהכתה אתמול את החוף המזרחי בארה"ב (אף שבסוף באמת הפכה לסופה טרופית ולא התפתחה להוריקן קטלני). לדעתי, בחירת שם לסופה לא צריך להיעשות כלאחר יד, אלא לאחר מחשבה עמוקה, אני למשל הייתי קורא לה "ג'קסון הול", ג'קסון נשמע כמו מקדחה, הול זה חור, זה כבר נשמע מתאים לסופה מסוכנת. לעומת זאת, למקום הועידה של הבנק המרכזי ביום שישי הייתי קורא משהו כמו "איירין", משהו רגוע כזה, שאומר "אל תצפו לכלום, תבואו בכיף... יהיה כיבוד". סקירה מורחבת על הועידה ועל מה שיצא ממנה בקישור הבא...  

תקרת הקטסטרופה – שוק הנדל"ן
תקרת החוב משכה את תשומת לב המשקיעים מהבעיות האמיתיות של התוצר הנמוך במחצית הראשונה של השנה. לאחר שברבעון הראשון צמח המשק האמריקאי רק ב-0.4% ברבעון השני הוא צמח רק ב-1.0%, נמוך מהציפיות לצמיחה של 1.1%. ביחס לשנה שעברה מדובר בצמיחה של 1.5%. צמיחה איטית כ"כ העידה בעבר על הסתברות גבוהה לחזרה למיתון, אלא שהפעם מאמינים שזה שונה. הרחבנו על הנושא בשבוע שעבר. בנאום ביום שישי האחרון בג'קסון הול הסביר ברננקי כי ההתאוששות הפעם ארוכה מהרגיל בין השאר כי המשבר נבע ממשבר בשוק הנדל"ן, שמגיב במחזורים ארוכים.
היום יפורסמו נתוני מכירות הבתים בתהליך בארה"ב, שצפוי שהמשיכו לרדת בחודש יולי ב-0.9%. ולא תאותת כי עליה בהשקעות קרובה. גם מדד הפעילות הכלכלית לאזור דלאס שתפורסם היום צפויה להצביע על התכווצות ונראה שאת יהבם תולים המשקיעים בעיקר בצרכן האמריקאי:

הצרכן האמריקאי – אין שכל יש קניות
דבר אחד ממשיך להיות הזוי לגבי הצרכן האמריקאי, כל סקר שיוצא עליו מצביע שהוא בהיסטריה, ברעידות, פריחות בכל הגוף, בוכה בלילות מרוב לחץ וקורא תהילים. אבל נתוני הצריכה, גם כשמנטרלים את האינפלציה, ממשיכים להראות שהוא צורך כאילו שאוטוטו מציעים לו לנהל את פייסבוק. ביום שישי פורסם סקר אמון הצרכנים של אונ' מישיגן שהראה שוב שהצרכן האמריקאי פאסימי ברמות השפל של נובמבר 2008. לעומת זאת, היום יפורסמו נתוני ההכנסות וההוצאות של משקיח הבית ואלה צפויים להראות ירידה בחיסכון לטובת הגדלת הצריכה.    

איך חלוקת קרטיבים מוטטה מדינות
בחברה אחת החליטו לפנק את העובדים בקרטיב קרח לקיץ, כל קרטיב עלה לחברה 3 שקלים. משה, שעובד בשמש, מאד שמח לקבל קרטיב, אך למען האמת אם היה נשאל היה אומר שהקרטיב שווה עבורו רק שקל אחד, לא נורא גם זה משהו. אלא שאם משה היה מקבל את אפשרות ההחלטה הוא אפילו היה מעדיף להוסיף מכיסו את התוספת הקטנה של 2 שקלים כדי לקנות ארטיק שוקו שוקו, אותו הוא באמת באמת אוהב. עבור משה ההנאה משוקו שוקו כבר עומדת על 7 שקלים (כלומר, תוספת של 2 שקלים העלתה לו את ההנאה ב-6 שקלים). המסקנה, אם משה היה מחליט עבור עצמו מכספו שלו הוא היה מגיע להקצאת כסף הרבה יותר יעילה. בתרחיש שני, אם החברה של משה הייתה סופר נדיבה והייתה נותנת למשה את כרטיס האשראי שלה לשימוש חופשי עבור רכישת איזה ארטיק שהוא רוצה, משה בטח לא היה מתחשבן יותר מידי לכסף וקונה לעצמו מגנום ב-10 שקלים, אפילו שעבורו מגנום מספק הנאה רק של 8 שקלים. כלומר, שוב הקצאת כסף לא יעילה שהפעם מתאפשרת מכיוון שהוא מקצה כסף של מישהו אחר (הוציא עוד 5 שקלים לעומת האפשרות היעילה והעלה את ההנאה שלו לעומתה רק בשקל אחד). חתן פרס נובל לכלכלה מילטון פרידמן התייחס לסוגיה וטען שזאת עדיין לא ההקצאה הגרועה ביותר של כסף. זאת לדבריו תתקיים רק כאשר ישלבו בין שתי האפשרויות הללו, מצד אחד יתנו לאדם נבחר את כרטיס האשראי של אדם שני כדי שיבחר בעצמו איזה ארטיק לקנות למישהו שלישי. כלומר אדם שלא דופק חשבון לכסף יקנה לאדם שבכלל אין לו מושג מה העדפות שלו. הקצאה מהסוג המשולב היא למעשה, אם תחשבו על זה, הקצאת ההון שמתקיימת בסוציאליזם. אדם נבחר (נניח שלא בשחיתות) גובה כסף מאדם איקס (נניח שמערכת המס תקינה ואין כלכלה שחורה) ובוחר וקונה בו שירותים וסחורות עבור אדם וואי (נניח ע"י מכרז הוגן). תוסיפו על כך שבשיטה הזאת יש לשלם גם למקצה עצמו ולמערכת הבירוקרטית שסביבו (נניח שזו ללא שומנים) ועדיין תגלו שבשיטה הסוציאליסטית, גם כשהיא תקינה, הכסף לא מביא לרווחה יעילה לאזרחים, הוא פשוט מוקצה באפשרות הבלתי יעילה ביותר שקיימת.

אל תתקשרו היום לבנק ישראל – הוא מחכה לשיחה חשובה
עוד בפרוטוקול החלטת הריבית לחודש אוגוסט כתב בנק ישראל כי "יש הסכמה כי יש עוד מקום להעלותה (את הריבית) בעתיד". אלא שהרבה השתנה מאז. הציפיות האינפלציוניות לשנים הקרובות נפלו בחדות (מרמה של כמעט 3% לרמות של 2%-2.5% כיום) כולל מדד יולי שהפתיע מאד כשהיה שלילי, שנית החשש מהאטה כלכלית עלה משמעותית על רקע התפתחות משבר החובות באירופה וגל נתונים מאכזבים מארה"ב, ושלישית, חזרה או המשך מדיניות מוניטרית מרחיבה של בנקים מרכזיים מובילים בעולם. מלבד החיזוקים הכלכליים לשינוי המדיניות שינם שני גורמים נוספים שמאותתים על חזרה להורדת ריבית. ראשית דיווחים בחלק מכלי התקשורת כי בנק ישראל שוקל לחזור להוריד ריבית (הכנת השטח של בנק ישראל?), שנית, שוק המק"מים עצמו מגלם הורדת ריבית אחת ל-3.00%. האמת שהורדת ריבית אולי תידרש בעתיד אבל מעבר חד כ"כ להורדת ריבית ועוד אחת קטנה נראית לא נחוצה. מה היא תשיג? השקל גם ככה די חלש, תנאי האשראי תקינים, עדיין יש לחצים אינפלציוניים, שיעור האבטלה בשפל... לא נראה שנכון להוריד ריבית כ"כ מהר ולהערכתנו סיכוי נמוך שהיא תופחת היום.
את דיוני הריבית היום יקיים בנק ישראל בשיחה טלפונית טראנס אטלנטית עם סטנלי פישר. אם אכן יוחלט על הורדת ריבית, עלולה ההחלטה הפזיזה להיתפס כמתיחה של שי ודרור מרדיו ללא הפסקה, אלה יכולים "לעשות" לבנק ישראל שיחת טלפון "מפתיעה", לחקות את פישר, ולשכנע את שאר החברים שיש להוריד את הריבית.

תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי - כלל פיננסים