המשק לא צריך עוד תרופות, אלא זמן...

מיתון הוא דבר מאד מוזר... במהלך מיתון נראה כאילו בכל מקום ישנם היצעים ורק הביקוש אינו בנמצא. ישנם
פועלים חדורי רצון לעבוד אבל אין די משרות, ישנם בתי חרושת מוצלחים אבל לא די הזמנות, ישנן חנויות פתוחות
אבל לא די קונים... איך יכול להיות שיש פחות מידי ביקוש? אנשים לא צריכים להוציא את כספם על משהו?
לשאלה הזאת, שעברה כנראה בשלב כלשהו במחשבותיו של כל אדם, נדרש חתן פרס נובל בכלכלה פול קרוגמן
בספרו "חזרה לכלכלות במיתון" ותתפלאו, גם הוא חושב שזה מצב דפוק שבד"כ ניתן לפתור בקלות: פעמים רבות
נקלעים משקים למשברים טכניים, משברים שלא באמת קשורים לחברות לא יעילות או לעובדים שאינם רוצים או
כשירים לעבוד, אלא לפסימיות שמונעת מאנשים להוציא כסף בהווה )עוצר טכנית את המעגל הכלכלי(, או מחסור
בכסף )"אנשים רודפים אחרי מעט מדי שטרות"(. במקרים כאלה מסביר קרוגמן יכול בנק מרכזי לפתור את המשבר
באמצעות הדפסת כסף והורדת ריבית. כן? אז למה יפן, שנמצאת בדשדוש כלכלי כבר שני עשורים לא עושה זאת?
קרוגמן נדרש גם למשבר המתמשך ביפן, אבל כעת אציין רק כמה מההסברים לבעיות של יפן, הורדת הריבית ביפן
הגיעה באיחור משמעותי, יפן נכנסה למלכודת נזילות, הבועה ביפן הייתה עצומה, המבנה הכלכלי של יפן מעוות
והדמוגרפיה בעייתית כשהאוכלוסייה מזדקנת. משברים כלכליים שקשורים בשינוי מבני של המשק מצריכים זמן
להתאמתו מחדש ואינו נפתר במהירות )נרחיב בהמשך(, אך מכיוון שגם משברים כאלה מלווים תמיד בחששות של
אנשים להוציא כסף ניתן להקל גם עליהם בצורה משמעותית באמצעות הדפסת כסף והורדת ריבית. אם כך, אז למה
ברננקי לא הודיע ביום שישי בנאומו בג'קסון הול על עוד הדפסת כסף?

המשק לא צריך עוד תרופות, אלא זמן
למרות שהדפסת כסף נתפסת כיום כתגובה הכרחית לכל משבר, גם לה יש גבולות. מינון גבוה מידי עשוי להביא
לתופעות לוואי לא נעימות )כדוגמת ניפוח בועות(. ברננקי הסביר בנאומו )במילים אחרות( כי נתן למשק את
התרופות במינון הנכון, אך שהפעם ייקח להן יותר זמן להשפיע. ברננקי הסביר כי שתי תכונות ייחודיות של משבר
8002 הופכות את קצב היציאה מהמשבר הפעם לאיטי, אך אין זה אומר שלא יוצאים ממנו. הראשונה, העובדה כי
המשבר היה עולמי בהיקפו, והשנייה שהוא כלל את שוק הדיור. "שתי תכונות אלה של המשבר, בנפרד או ביחד,
פעלו כדי להאט את תהליך ההחלמה הטבעי". בנוסף, לרמה הנמוכה של הבנייה יש השלכות לא רק על חברות
הבנייה אלא גם עבור ספקי מגוון רחב של מוצרים ושירותים הקשורים לדיור. כשלמשל, אנשים שעבדו באותם
תחומים נמצאים כעת חסרי עבודה, הם גם לא צורכים, ומכיוון שהמחזור הכלכלי בנדל"ן איטי מאד ידרשו אנשים
רבים לעשות הסבה מקצועית או להישאר מובטלים זמן רב עד לחזרת התחלות הבנייה. עצם העובדה כי מדובר
במשבר עולמי גם האיזון האוטומטי של החלשות הדולר, ועידוד ענף הייצוא לא מתרחש ומקשה עוד על המובטלים
לחפש תחומי עבודה אחרים. בעיה נוספת היא העובדה כי שאר התושבים, אלה שכן עובדים או בעלי ממון, חוששים
מהמצב והפחיתו את הצריכה שלהם, מה שמוריד כעת גם מהביקושים המקומיים. בבעיה הזאת, שכבר כאמור
מוכרת יותר, יש כבר לבנק המרכזי יותר כלים לטיפול )הדפסת כסף והורדת ריבית(, פעולות שהוא כבר עשה ואכן
הצליחו לעודד את הצריכה הפרטית. אבל נראה שהתחמושת שלו נגמרה, האומנם?

מה הציע בזמנו ברננקי ליפן, ומה נשאר מההצעה
ברננקי הציע בעבר לבנק המרכזי של יפן מגוון רחב של צעדי מדיניות בלתי שגרתיים לאחר שאלה ניצלו את הכלים
השגרתיים של הורדות ריבית. קרוגמן הדגים השבוע את ההצעות של ברננקי ליפן והראה כי כולן למעשה כבר יושמו
על המשק האמריקאי: רכישות חוב ממשלתי לטווח ארוך )כדי לדחוף את שיעורי הריבית למטה(; הודעה כי בטווח
הקצר הריבית תישאר קרובה לאפס במשך תקופה ארוכה )כדי לצמצם עוד יותר את ריביות ארוכות הטווח(; הגדרת
יעד בטווח שבין 3-4% לאינפלציה, אשר תעודד לווים ותרתיע אנשים מפני אגירת מזומנים )צעד שיכול גם להיגזר
מההודעה כי הריבית תיוותר אפסית עד אמצע 8003 (; וכן "ניסיון כדי להשיג פיחות משמעותי של הין ", )עתה כבר
נחשב הדולר זול מאד, מה שבא לידי ביטוי בעלייה ביצוא האמריקאי(. אז אם גם הצעדים הבלתי שיגרתים מוצו, ואם
ברננקי לא הודיע ביום שישי על שום צעד חדש, אז למה השווקים עלו לאחר הנאום שלו?


מה כן אהבו השווקים בנאומו של ברננקי?
לפני ואף בראשית נאומו של ברננקי בג'קסון הול ביום שישי עוד השיל מדד הדאו ג'ונס 880 נקודות, אך תוך שעתיים
כבר התאושש וטיפס בכמעט 400 נקודות מהתחתית. מה כ"כ אהבו השווקים? אחד הדברים המשמעותיים ביותר
שברננקי אמר הוא שישיבת הפד שתתקיים בספטמבר תורחב ליומיים מלאים, 80-80 לספטמבר. כלומר, זה קודם כל
אומר שיש לפד על מה לדון, באמת, יש עוד כלים מוניטריים? הללויה! קיבלנו מברננקי גם מדריך )קצר( שיאפשר לנו
לחזות בעצמנו אם יהיה גירוי מוניטרי נוסף או לאו: אם המשק יפגין חולשה גם בשבועות הקרובים, יגדל מאד
הסיכוי לפעולה נוספת של הפד. כלומר, כל אחד יכול לשמוע ולפרשן את מה שהוא רוצה מהמשפט הזה, מי שרצה
אישור שהמצב הכלכלי לא קטסטרופאלי קיבל! מי שרצה לשמוע שיש כלים מוניטרים קיבל! מי שרצה לשמוע שיש
שמרנות וחשיבה בפד, קיבל! מי שרצה לשמוע שהמדיניות המוניטרית המרחיבה כנראה תימשך קיבל! קראתי גם על
כאלה שהסיקו שפד ירכוש גם נכסים אחרים מלבד אג"ח ממשלתיות, כל אחד עם הפנטזיה שלו. לבריאות.


בשורה התחתונה – ברננקי השיג זמן לאג"ח ולמניות ,
אומנם לא קיבלנו ביום שישי בג'קסון הול גירוי מוניטרי, אבל קיבלנו עוד "ברננקי PUT ", סוג של רמז כי אם המצב
ימשיך להתדרדר אז הדרך להרחבה מוניטרית נוספת פתוחה ויש גם תאריך- 80 בספטמבר.
האיתותים הצולבים במהלך הנאום הצליחו בהתחלה להלחיץ את המשקיעים, מה שבא לידי ביטוי בתנודתיות שגברה, אך לבסוף נותרו תשואות האג"ח דומות מאד לרמות בהן נכנסו לנאום. התשואות ל 00- שנים נסגרו ב 8.02%- , מה שמראה שברננקי הצליח במשימה העיקרית שלו עכשיו, להשיג עוד זמן עד שהכלכלה תירפא.
כל אחד יכול למצוא בג'קסון הול 8000 את מה שחיפש ולהישאר רגוע. במצב כזה מצליח הבנק להותיר את רמת הריביות נמוכה מבלי לשרוף עוד תחמושת, מה שממשיך לתמוך באג"ח הארוכות, ומצד שני לעורר אופטימיות לגבי הכלכלה, מה שתומך בשוק המניות. לא ברור לגמרי מה הוא בישל שם אבל זה עבד... עכשיו נשאר לראות איך הוא צולח את ה 80- בספטמבר, אם גם שם ימנע מהרחבה מוניטרית עשויות התשואות להתחיל לעלות כלפי מעלה ובמיוחד יפגעו כמובן האג"ח הארוכות.

תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי - כלל פיננסים