סקירה עולמית יומית - זה נראה יותר כמו תחילתו של מחזור כלכלי חיובי

עליות חדות בחמישי והתייצבות עם מגמה מעורבת בשישי על רקע תוכנית החילוץ באירופה, נתון תוצר חזק בארה"ב לרבעון השלישי, הפתעה לחיוב של מדד אמון הצרכנים ולמרות נתון מאכזב של מכירות בתים (4.6%-).
האופוריה של התוכנית באירופה נרגעת, השוק לוקח אויר ומבין את מה שאמר נגיד הבנק המרכזי באירופה, "המשבר טרם הסתיים, אין צפירת הרגעה".
עם זאת, בסיכומו של חודש שכלל הרבה ציפייה ולבסוף גם הפתעה חיובית, זינק שוק המניות האמריקאי ב-15%, השיעור החודשי החד ביותר מאז 1976 ומדד ת"א 25 זינק ב-17% מהשפל והחזיר למשקיעים כמעט חצי מההפסדים שרשמו מתחילת השנה. האופטימיות העלתה את ציפיות האינפלציה, הביאה לעליית הצפי להקדמת מועד העלאת הריבית הראשונה בארה"ב והעבירה משקיעים מאג"ח למניות. בלטו הנפילות באג"ח הארוכות מאד (ל-30 שנה) בארה"ב כשהתשואה עליהן זינקה מרמה של 2.72% בתחילת החודש עד ל-3.38% ביום שישי.
מדד הפחד, ה-VIX נפל בחדות לרמה של 24.5 נק' ומעיד שזו אופטימיות, לא אופוריה.

השבוע יחכו המשקיעים במיוחד לנתוני שוק העבודה בארה"ב.
להערכתנו הם עדיין יהיו חלשים, כשהם מתארים את התקופה הקודמת, אך לגבי העתיד אנחנו חיוביים הרבה יותר.

במסחר במט"ח, הוול סטריט ג'ורנל, דיווח כי בכנס על סחר חוץ שהתקיים ביום שישי אמר ראש ממשלת איטליה, ברלוסקוני, כי "איש אינו מאמין ביורו" וכי היורו הוא מטבע "מוזר", בניסיונו להסביר למה המשקיעים ממשיכים להיפטר מאג"ח של איטליה למרות שתוכנית החילוץ הושקה.

זה נראה יותר כמו תחילתו של מחזור כלכלי חיובי
כמו ריבית נמוכה, גם צמיחה כלכלית נוטה לפתור בעיות או להפוך אותן לקטנות יותר.
נתון הצמיחה לרבעון השלישי בארה"ב האיץ, בהתאם לציפיות, לקצב של 2.5% וחיזק את הגישה שכלכלת ארה"ב אינה בדרך למיתון. עיקר הצמיחה הגיע מסעיף ההשקעות, כשזה זינק ב-4.1%, בהובלת זינוק ברכישות של ציוד ותוכנות ע"י חברות (עליה של 17.4%) ולמרות השקעות מועטות בנדל"ן למגורים. סעיפי התוצר מציירים תמונה שנראית יותר כמו התחלה של מחזור כלכלי, מאשר סיום של מחזור כלכלי: אם במערכה הראשונה של נתוני התוצר ברבעון השלישי ראינו זינוק בהשקעות העסקיות, כעת, במערכה השנייה אנו מצפים לראות מחזור חדש של גיוס עובדים מאיישים את ההשקעות, עקב כך עליה באמון הצרכנים ועליה בצריכה.
מלאים ומזומן- מלבד נתוני התוצר, האופטימיות מאירופה עשויה גם היא לתמוך בהתחלתו של מחזור עסקים חדש. בחודשים האחרונים ראינו שרוב העסקים קיצצו באופן דרסטי ברמות המלאי, מתוך חשש של כניסה למיתון, ואגרו כמויות גדולות של מזומן. כעת, לאחר הירידה בתרחיש הכניסה למיתון, אפשר לצפות להערכתנו שאותן חברות יחזרו להגדיל מלאים וינסו להדביק את הפער שנוצר. בנוסף, אנו מאמינים שהן יחזרו להרגיש נוח להסיט מזומנים מחסכונות להשקעות ולתוך העסק. התפתחויות אלה יתמכו גם הן בביקוש לעובדים, באמון הצרכנים ובצריכה. למזלנו, העיתוי של תוכנית החילוץ בא בדיוק לפני מכירות החגים בארה"ב, מה שמחזק גם הוא את התרחיש של המשך צמיחה. אבל מה עם הצרכן, הוא לא שם לב לכל הדברים האלה?:

למה שיעור החיסכון בארה"ב נפל לרמה הנמוכה מאז 2007?
לאחר שבפסקה הקודמת תארנו למה אנו אופטימיים לגבי הצרכן האמריקאי, האינדיקאטורים לגביו נראים קצת לא ברורים. בשבוע שעבר מתפרסמים שני סקרים: מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד שנפל מרמה של 46.4 נק' ל-39.8 נק' וביום שישי מדד אמון הצרכנים של אונ' מישיגן ולמרות שהפתיע מעלה מ-57.5 נק' ל-60.9 נק' עדיין נמצא גם הוא ברמות נמוכות. מנגד, סעיף הצריכה בנתוני התוצר מראה שצרכן הגדיל ברבעון השלישי את הצריכה שלו ב-2.4%, קצב מהיר יותר מזה של שני הרבעונים הקודמים. בנוסף, שיעור החיסכון של משקי הבית האמריקאים ירד לערך הנמוך ביותר מאז 2007- 3.6%. לרוב משקי הבית מורידים את שיעור החיסכון שלהם בתקופות בהן הם מרגישים נוח לגבי העתיד. אבל עולה השאלה שאולי הפעם הם לא הורידו את שיעור החיסכון בגלל אופטימיות אלא דווקא אולצו להוריד אותו כדי "לגמור את החודש". מי שעונה על השאלה הזאת הם מרכיבי החיסכון שתומכים בהסבר של אופטימיות: שיעור החיסכון לא ירד בשל ירידה בהכנסות משקי הבית (שעלו בספטמבר ב-0.1%) אלא בעיקר בשל עליה בהוצאות ב-0.6%. הצרכן האמריקאי, למרות הסקרים, לא מתנהג כמו מישהו מודאג יותר מידי. למגמות הללו יהיו להערכתנו השפעות על סביבת הריבית:  

לחצים ראשונים לעליית סביבת הריבית הריאלית בעולם
בשל הצפי לריבית נומינאלית אפסית בארה"ב יחד עם ציפיות אינפלציה יציבות, הריבית הריאלית שם שלילית. למעשה, הריבית הריאלית ל-5 שנים בארה"ב (כפי שנגזרת מאגרות החוב הצמודות-TIPS) עומדת על מינוס 0.86%. סביבת הריבית הריאלית הנמוכה בכל העולם תומכת מאד בפעילות הכלכלית וקשה לראות את העולם נכנס למיתון ברמת ריבית ריאלית שכזאת, מכיוון שברמות כאלה כל פעילות כלכלית כמעט, גם כזו עם רווחיות שולית הופכת להיות מוצדקת כלכלית. אלא שהמשך המגמה הנוכחית, של ירידה בשיעור החיסכון של החברות ושל משקי הבית ומנגד העלייה בהשקעות של החברות, צפויים לתמוך בשוק הכסף בלחצים לעליית סביבת הריבית בעולם.

בישראל כבר מורגשת מזה תקופה עלייה חדה בריבית הריאלית, אך לאחרונה זאת נפסקה בשל נפילה בציפיות האינפלציוניות. בנק ישראל נאלץ לחזור להוריד את הריבית הנומינאלית כדי לרסן חלק מהזינוק הריאלי ולהערכתנו אף היה צריך להגיב בהפחתת ריבית מהירה יותר. עם זאת, לאחר שיסתיים שלב התאמת הריבית הנומינאלית ונחזור לריבית הריאלית מאוזנת, אנו מצפים שנחזור בחזרה למגמה ארוכת הטווח של המשך עליית סביבת הריבית הריאלית. משכך, אנו צופים כבר ברבעון הנוכחי והבא עלייה בתשואות של אגרות החוב ולכן מעדיפים להתחיל לקצר מח"מים.

למרות התוכנית באירופה- התשואות של איטליה וספרד המשיכו לעלות
למרות שתשואות אגרות החוב של יוון ופורטוגל ירדו בעקבות תוכנית החילוץ בשבוע שעבר (מחיר עלה), באיטליה וספרד תשואות אגרות החוב דווקא עלו והתשואה ל-10 שנים של איטליה למשל חצתה ביום שישי את רמת ה-6%, לראשונה מזה שלושה חודשים! ראש ממשלת איטליה, ברלוסקוני, נשאל לגבי הזינוק והסביר שהאג"ח האיטלקיות היו "תחת מתקפה" כי "איש אינו מאמין ביורו". טענה מעניינת, אבל היא לא מסבירה למה ברוב שאר המדינות באיחוד התשואות ירדו, וחוץ מזה, אם איש לא היה מאמין ביורו אז למה הוא התחזק מאז השקת התוכנית מול הדולר, הין והפאונד הבריטי? אולי הסבר הגיוני יותר הוא שהמשקיעים מאמינים שהתוכנית בעיקר מפחיתה מהתרחיש בו יוון קורסת בחודשים הקרובים ומושכת איתה ל"סוף העולם", אבל לא מפחיתה מבעיית החובות של איטליה וספרד, ואף שהן ייהנו, כמו שאר המדינות מהצמיחה, מצבן היחסי הורע כשהן נדרשות להיות חלק מאלו שמממנות את החילוץ של יוון וברקע יכולתו של האיחוד לחלץ אותן ירד.

היום יום ראשון, אין פרסומים בעולם, אנחנו לבד כאן...



תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי - כלל פיננסים