אז מה מחכה לנו בשוק השבוע?

ירידות הבוקר בבורסות אירופה בעקבות הודעתה של סוכנות הדירוג מודיס' כי היא תבחן את דירוגי האשראי של מדינות אירופה. איטליה הנפיקה היום חוב של 7 מיליארד אירו באג"ח לשנה בתשואה של 5.95% לעומת 6.08% בהנפקה הדומה ב-10 בנובמבר. הביקושים עמדו על 13.5 מיליארד אירו. השוק לא אהב את ההנפקה והתשואות של אג"ח איטלקי ל-10 שנים זינקו הבוקר מרמה של 6.3% בפתיחה ל-6.6% לאחר ההנפקה.

מדד הפחד והתנודתיות ה-VIX, ירד בשישי לרמה של 26.4 נק'.

מחר תיתכן הרחבה לתוכנית הטוויסט - מה היא תעשה לשוק?
מחר (שלישי) יתקיים הדיון המוניטארי הקבוע של הפד לקבוע את שיעורי הריבית להחליט האם להמשיך בתוכנית טוויסט (מכירת אג"ח קצרות ורכישה במקומן של אג"ח ארוכות בניסיון להוריד את עלויות המימון לטווחים הארוכים).



האם להחלטה תהיה השפעה על השוק?
מחקר חדש שנערך ע"י כלכלנים מהבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (היושב בשוויץ) ניסה לבדוק את השפעות ההכרזות על רכישות אג"ח ע"י הפד וע"י הבנק המרכזי של אנגליה. מהממצאים:
1.מוריד תשואות - לתוכניות הראשוניות (QE1) הייתה השפעה גדולה מאד בהורדת התשואות לעומת תוכניות ההמשך QE2 וטוויסט שהשפעתן שולית. בנוסף, התוכנית הראשונה גרמה גם להשפעה מעבר לנכסים הנרכשים. לדוגמא, תשואות האג"ח קונצרניות מדורגות BBB ירדו ב-63 נקודות בסיס ביום אחד וכמעט ב-100 נקודות בסיס בתוך יומיים לאחר ההודעה הראשונה על הקלה כמותית.
2.מחליש מטבע - להודעה הראשונה היו גם השפעות גדולות על הדולר האמריקני שנפל ב-7.7% בתוך יומיים. והליש"ט שנפל ב-3.7% לאחר ההודעה של הבנק המרכזי באנגליה.
3.מוריד תנודתיות - לאחר שתי הרכישות של הפד התנודתיות בשוק המניות נפלה (אך לא לאחר הרכישות של הבנק המרכזי באנגליה).

החוקרים גם מעריכים כי במבצע הנוכחי (טוויסט) עשויה להיות השפעה של ירידת 22 נקודות בסיס עבור אג"ח ארוכות משמונה שנים אך גם העלאת התשואות על האג"ח הקצרות משלוש שנים (בכ-60 נקודות בסיס). הפד מצידו לא מצפה לעליה בקצרים בשל התחייבותו לשמור על ריבית אפסית עד אמצע 2013.
להערכתנו, שאותה הצגנו כבר מספר פעמים בעבר, תוכנית הרכישות הראשונה של הפד הצליחה להוריד את התשואות כיוון שרכשה בעיקר אג"ח מגובות נכסים שנסחרו ללא נזילות. עם זאת, בשוק נזיל ומשוכלל לרכישות כאלה לא צפויה עפ"י התיאוריה הכלכלית להיות השפעה על השווקים. לא סתם אולי שהפד מעדיף לשמור את הנשק הזה לאיום בלבד ולא לחשוף את העובדה שהוא כבר לא עובד.

הבורסה כמנגנון למשאל עם
איך ניתן לדעת אם תוכנית רכישות האג"ח ע"י בנק מרכזי עובדת? מסתכלים כאמור על שוק ההון. למעשה שוק ההון הוא ברומטר לא רע ליעילות המדיניות הכלכלית. באופן כללי, אני חושב שמדובר בשיטה שבטח הרבה יותר טובה מסקר פשוט מכיוון שהיא משוכללת ממנה מבחינות רבות. למשל, לעונים על ה"סקר" הבורסאי יש תמריץ כספי לענות נכון. בנוסף הם יכולים לענות בעוצמות שונות (לפי כמה כסף שישקיעו), יכולים להצביע גם נגד (שורט) ויכולים לתת משקל גם לטווחי הזמן השונים בתשובה שלהם. כל ההקדמה הזאת בשביל לדון בשאלת יעילות תוכנית ההידוק הפיסקאלי באירופה (בפסגה ביום שישי). לאחר פרסום ההבנות בפסגה עלה שוק המניות ובמקביל ירדו תשואות האג"ח של איטליה. האם משמעות הדבר שהפסגה הייתה מוצלחת מהצפוי? לפי השוק כן! עם זאת, להערכתנו, העוצמות הנמוכות של העליות (ביחס לתנודתיות האחרונה בשווקים) והעובדה כי במקביל פורסמו נתוני מקרו טובים מארה"ב, מראים שגם השוק לא התלהב ולמעשה הצביע שהוא "נמנע"!

תנודתיות - למדנו את הלקח שלנו
בתקופה כזאת שבה השוק כל כך תנודתי הימור על גובה התנודתיות נראה הרבה יותר הגיוני מהימור על כיוון השוק (ניתן לסחור על מדד התנודתיות, ה-VIX, דרך חוזים עתידיים בבורסת הסחורות בשיקגו). משכך רבים מסוחרי התנודתיות ציפו לפסגה שהתקיימה ביום שישי באירופה. פסגה שהייתה חשובה מאד לעתיד הגוש. אותם סוחרים הניחו שאחרי הפסגה הבורסות יזנקו או שיתרסקו, אבל מה שבטוח תנודתיות תהיה שם. כל כך הרבה מתח נבנה לפני הפסגה, הרבה הימרו לעליות, הרבה לירידות והרבה רק לתנודתיות (הימור נוסף ניתן לבצע גם ע"י אסטרטגיית אוכף). למעשה, בשבוע שלפני הפסגה לא עבר יום שבו מדד ה-VIX לא עלה, גם בימים בהם נרשמו עליות במדד ה-S&P500. אלא שכנראה החוכמה לא הייתה שייכת לאף אחד, ושכולם הימרו לכל הצדדים השוק בקושי זז. לאחר הפסגה במקום לזנק נפל מדד התנודתיות מרמה של 30.6 נק' ל-26.4 נק'. מה הלקח? בהשקעות, תסתכל סביבך, אתה עם הרוב? תברח!

ההיסטוריה חוזרת - לחזור לשער חליפין קבוע?
מחקר של הבנק המרכזי באנגליה קובע כי שיטת שערי החליפין הקבועים שהונהגה בעולם בין השני 1944 עד 1971 תחת הסכם ברטון וודס הייתה טובה יותר בשמירה על היציבות הפיננסית בעלם מהשיטה הנוכחית בה שערי חליפין ניידים. נזכיר רק שהסכם ברטון-וודס קיבע את ערכם של מטבעות בינלאומיים מול הדולר האמריקאי. ערכו של הדולר עצמו נקבע בזמנו ל-$35 לאונקיית זהב, ומכיוון ששאר המטבעות הוצמדו לדולר - נכפה על המדינות תקן הזהב בעקיפין. ביטול תקן הזהב כבסיס לדולר ע"י הנשיא ניקסון ב-1971 נבע מלחץ של הגירעון במאזן המסחרי והוביל לעלייה דרמטית באינפלציה. לטענת החוקרים שיטת שערי החליפין הניידים נכשלת בשמירה על יציבות פיננסית בשל אי יכולתה להתמודד עם תנועות הון פתאומיות. לממצאיהם, בתקופה בה שערי החליפין בעולם היו קבועים משברים פיננסים או משברי מטבע היו הרבה יותר נדירים. יתכן והכלכלנים הללו צודקים. אבל לדעתי כמו שהשינויים הקודמים התקבלו אולי בחופזה, כדאי לתת הפעם לשיטה של שערי חליפין ניידים עוד כמה עשרות שנים ולבחון איך השוק והמדיניות הכלכלית מסתגלים לשיטה. כמו כן צריך לזכור שלפעמים קשה להשוות בין תקופות. עד שיחזרו לשער חליפין קבוע היורו צפוי ליפול:
תחזיות - תוך שנה היורו ייפול ל-4.72 ש"ח
היורו נחלש מול הדולר כבר תקופה ארוכה ומאז חודש מאי 2010 נחלש ב-10.5%. גם הפיחות עד כה לא גורמת לאנליסטים לרחם עליו. תחזיות האנליסטים לגבי שער החליפין של היורו יורדות כעת בקצב המהיר ביותר מאז תחילת השנה. זאת על רקע הפחתות הריבית ע"י נגיד הבנק המרכזי החדש באירופה, מריו. למעשה, תחזיות שער החליפין של היורו מול הדולר לסוף 2012 עודכנו מ-1.4 בשבוע שעבר ל-1.3 כעת. או בהצלבה לממוצע התחזיות לגבי השקל: מרמה של 5.08 שקל ליורו ל-4.72 שקל ליורו (כאמור בסוף 2012).
להערכתנו, החלשות של היורו אומנם תעזור מאד לחילוץ אירופה מהמשבר ונראה שמריו יהיה מוכן להעביר אותו לחזית הלחימה במשבר. אלא שאם כולם חושבים שהיורו צריך להיחלש ושהחלשות שלו היא בלתי נמנעת, לא מן הנמנע שהוא כבר עשה את המהלך הגדול שלו כלפי מטה. 

ה-OECD על ישראל
דוח ה-OECD מתמקד בעיקר בסוגיית מחירי הנדל"ן בישראל ופותח את הסקירה על ישראל בנקודה של: "קיים סיכון לכך שלא תושג נחיתה רכה בשוק הדיור - ייתכן שיהיה צורך לנקוט בצעדים מתאימים נוספים כדי לייצב את המערכת". אלא שה-OECD נזהר מלטעון שבישראל קיימת בועת מחירי נדל"ן ולמרות שהוא חוזר על המילה "בועה" מספר פעמים הוא תמיד מקדים ואומר מילים כמו "אולי", "דאגה שהמחירים כבר בדרך לרמות בועתיות", "מתקרבים לרמת בועתיות" וכדומה. ה-OECD יודע שהצהרה על בועה אפשרית רק לאחר שזו התפוצצה. ועדיין, הרעיון העיקרי הוא שקיים כאן סיכון למשק הישראלי. אנחנו הצבענו בזמן האחרון מספר פעמים על הסכנה מירידה חדה במחירי הנדל"ן. הסברנו כי ירידה כזו יכולה לפגוע ב"פעילות הכלכלית של ענף הנדל"ן עצמו אך גם בענפי המעטפת שלו, כמו סיכוני הבנקים, סיכוני הכנסות המדינה ממיסים, יציבות המחירים במדד המחירים לצרכן, יציבות משקי הבית ויציבות חברות מעטפת. ואף הזהרנו אז כי "סיכונים אלו אינם פחותים מסיכוני המשבר באירופה". כלכלני הארגון מציעים שורה של צעדים להסדיר בצורה טובה יותר את שוק הנדל"ן כדי לעודד שכירות. די ברור ששוק הנדל"ן בישראל מתנהל בצורה לא ברורה, מהצורה החיצונית של הבתים שנראים כאילו נשכחו בזמן, דרך צורת השטח הציבורי, אם קיים בכלל, פיצולי הדירות, העדר פתרון תחבורתי מספק, תפזורת של צורות וגבהיי בתים, להטוטי הרגולציה המשתנה כל יום  ועד נושא הפשרת הקרקעות שאף אחד לא מבין איך הוא עובד.

תודה לאמיר כהנוביץ - כלכלן ראשי - כלל פיננסים